איך ישראל הרחיבה את רשת המעקב שלה ברחבי עזה במהלך המלחמה

16:35

מאז תחילת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, הצבא הישראלי פיתח רשת של עמדות ברחבי השטח שמשמשות לא רק כבסיסים מבצעיים אלא גם כנקודות מעקב ופיקוח, לפי ניתוח המתבסס על תמונות לוויין ונתונים גיאוגרפיים.

חקר באמצעות טכניקות של מודיעין פתוח בדק את הפיזור של אתרי צבא בעזה ומצא כי הוקמו עשרות עמדות במיקומים אסטרטגיים, במיוחד באזורים גבוהים. מיקומים אלה מספקים נראות רחבה יותר על השכונות הסובבות, הכבישים ומחנות הפליטים, ומאפשרים שליטה רבה יותר על סביבת הקרב.

הניתוח הצביע על כך שמיקום אתרי אלו התבצע לפי תבנית גיאוגרפית מחושבת ולא פריסה אקראית. רבות מהעמדות נבנו על גבהים טבעיים, כאשר חלקן ממוקמות יותר מ-70 מטרים מעל פני הים, מה שמעניק להם יתרון משמעותי בתצפית על שטחים נרחבים ברצועת עזה.

החוקרים השתמשו במפות גובה דיגיטליות ובכלים של מערכת מידע גיאוגרפית (GIS) כדי לחקור את טווח הראות מהעמדות הצבאיות הללו. הממצאים הצביעו על כך שהשילוב של שטח גבוה, מגדלי תצפית, מבנים מוגנים וציוד תקשורת יצר רשת מעקב מקושרת המשתרעת על פני חלקים שונים של השטח.

כמה מהעמדות הצבאיות reportedly פותחו מעבר לעמדות זמניות, כולל מבנים קבועים, בניינים מחוזקים, מגדלי פיקוח ומתקני תקשורת. התקנות הללו חיזקו את יכולת ישראל לאסוף מידע ולשמור על יכולות תצפית באזורים מרכזיים.

הניתוח בדק גם כמה מיקומים סמוך לעיר עזה, חאן יונס ואזורי נוספים, והראה כי רבות מהבסיסים ממוקמות סמוך לגבעות אסטרטגיות ואזורי גובה. לפי הדו"ח, עמדות אלו סיפקו נופים רחבים יותר של אזורי מגורים סמוכים ודרכים חשובות.

החקירה כללה גם עדויות מפליטים פלסטינים שדיווחו על מקרים חוזרים של ירי מכיוון כמה מהעמדות הצבאיות, כמו גם על נוכחות של רחפני תצפית קטנים באזורים מסוימים.

הממצאים מדגישים את התפקיד הגובר של טכנולוגיה, מודיעין גיאוגרפי ומערכות מעקב במלחמה המודרנית. הרחבת רשתות התצפית בעזה משקפת כיצד אסטרטגיות צבאיות תלויות יותר ויותר בשליטה על מידע, נראות ותנועה במהלך סכסוכים.