איראן: רוביו ממשיך לשלול מתקפות חדשות בעת ביקור ראש המוסד בוושינגטון

09:30

ארצות הברית לא מראה רצון גדול לסבב נוסף של פעולות צבאיות נגד איראן, כאשר שר החוץ מרקו רוביו טוען שהלחץ הכלכלי נשאר כלי יעיל יותר להחלשת טהראן. עמדתו מגיעה בזמן שישראל מגדילה את המאמצים הדיפלומטיים לשכנע את וושינגטון לשקול מחדש את גישתה, ומדגישה את ההבדלים הגוברים בין שני בעלי הברית לגבי השלב הבא של האסטרטגיה שלהם.

במהלך אירוע שאורגן על ידי החברה הפדרליסטית ביום שישי, רוביו טען כי הקשיים הכלכליים של איראן הגיעו לרמה שמביאה לכך שאין צורך בהתערבות צבאית נוספת בשלב זה. עם זאת, הוא חזר ואמר שהמטרה המרכזית של וושינגטון נותרה למנוע מהרפובליקה האסלאמית להשיג נשק גרעיני.

וושינגטון מעדיפה לחץ כלכלי על פני הסלמה צבאית

העמדה האמריקאית משקפת כיוון אסטרטגי רחב יותר שהוצג על ידי הנשיא דונלד טראמפ מוקדם יותר השבוע, כאשר הוא תיאר את הקמפיין הצבאי נגד איראן כמעשית סיים.

במקום לחזור מיד לפעולות צבאיות, הממשל נראה נחוש לשמור על סנקציות כלכליות ועל הסגר הימי ככלי הלחץ העיקריים שלו. באותו הזמן, וושינגטון לא זנחה לחלוטין את האפשרות להגיע להבנה דיפלומטית עם טהראן.

גישה זו מציעה שהבית הלבן מחפש לשמור על כוחו על איראן תוך הימנעות מההשלכות הפוליטיות והביטחוניות של עימות צבאי נוסף.

נתניהו דוחף לגישה נוקשה יותר

ישראל, עם זאת, נראית מעדיפה כיוון שונה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך להמליץ על מתקפות מחודשות נגד מטרות איראניות, וטוען על צורך בלחץ צבאי מתמשך.

ההיבט הדיפלומטי של אי ההסכמה הזו הפך למשמעותי במיוחד עם הגעתו של ראש המוסד רומן גופמן לוושינגטון ביום שישי.

על פי דיווחים, גופמן קיים דיונים עם בכירים אמריקאיים, כולל מנהל ה-CIA ג'ון רטקליף. הוא גם צפוי לנסוע למיאמי לשיחות עם סטיב ויטקוף, שליח הבית הלבן.

הביקור מגיע על רקע פעילות דיפלומטית מוגברת סביב העתיד של העימות עם איראן ומאמצי ישראל להשפיע על קבלת ההחלטות האמריקאיות.

מדינות המפרץ גם משפיעות על חישובי טראמפ

שיקולים אזוריים משחקים תפקיד חשוב בעיצוב עמדת וושינגטון. על פי מקור אמריקאי שצוטט בדיווחים בתקשורת, טראמפ עד כה התנגד לקריאות של נתניהו לפעולה צבאית מחודשת, כולל לאחר הדיון שלהם על איראן ב-5 בנובמבר.

העמדות של מספר מדינות במפרץ, במיוחד ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות, גם משפיעות על חישובי הממשל. מדינות אלו מבינות את הצורך בלחץ כלכלי מתמשך ולא בהסלמה נוספת שעלולה ל destabilize את האזור.

דאגותיהם מדגישות את ההשלכות האזוריות הרחבות של כל החלטה להפעיל שוב עוינות, במיוחד לאור ההשלכות האפשריות על הביטחון, נתיבי השיט ויציבות כלכלית.

פער אסטרטגי עם השלכות אזוריות

הגישות המנוגדות שאומצו על ידי וושינגטון וירושלים חושפות הבדל גובר בעדיפויות. בעוד שישראל מחפשת לשמור על אפשרויות צבאיות על השולחן, הממשל של טראמפ נראה נוטה יותר להסתמך על הגבלות כלכליות ועל לחצים דיפלומטיים.

האם אסטרטגיה זו תקרב את טהראן למשא ומתן או תוביל למתחים נוספים נשאר לא בטוח. בשלב זה, ה reluctance של וושינגטון לאשר מתקפות נוספות מסמנת שהלחץ הכלכלי נשאר האפשרות המועדפת שלה, למרות מאמצי ישראל להשיג תגובה נוקשה יותר.