ה-OECD קורא לנורבגיה להפחית את מס העושר כחלק מהרפורמה הפיסקלית הרחבה יותר

Wednesday 17 June 2026 - 09:47

הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) המליץ לנורבגיה להפחית את מס העושר שלה, והציע שהמדינה תשנה את מערכת המיסוי שלה כדי להעביר את העומס מהון ועבודה תוך הגדלת המיסוי על נכסים ועיזבונות.

בדו"ח הכלכלי האחרון שלה על נורבגיה, טען ה-OECD כי למרות שמסים על עושר נטו יכולים להיות בעלי אפקטRedistributive, הם עשויים גם להרתיע השקעות, במיוחד בעסקים קטנים ובעלים משפחתיים. לפי הארגון, מיסוי ההון עלול לעיתים להוביל לתשואות שליליות לאחר מיסוי על השקעות, מה שעלול להפחית את המניעים ליזמות ולחדשנות.

נורבגיה היא אחת מכמה מדינות אירופיות שעדיין מחזיקות במס עושר, מערכת שהוצגה בסוף המאה ה-19. המס חל על נכסים נטו מעל סף מסוים, עם שיעורים המתרבים בהדרגה עבור רמות גבוהות יותר של עושר. בעוד שתומכים רואים בו כלי מפתח להוגנות פיסקלית ושוויון חברתי, מבקרים טוענים שהוא עלול לדחוף אנשים עשירים ובעלי עסקים לעבור או להפחית את פעילות ההשקעה.

ה-OECD הציע לנורבגיה לשקול להפחית את מס העושר תוך הגדלת התלות במיסוי על נכסים ועיזבונות. הוא ציין גם כי נכסי המגורים בנורבגיה ממוסים יחסית בצורה קלה, וכי המדינה ביטלה את מס העיזבון שלה בשנת 2014, מה שיצר פוטנציאל לאיזון מחדש של המערכת הפיסקלית.

ההמלצה מגיעה כאשר ממשלת העבודה המיעוטית של נורבגיה מתכוננת לתוכנית רפורמת מיסוי רחבה יותר הצפויה עד 2027. סוגיית המיסוי על עושר נותרה רגישה פוליטית, עם חלוקות עמוקות בין מפלגות שמאליות, המגנות עליה כהכרחית למימון מדינת הרווחה, לבין קבוצות אופוזיציה ימניות, הקוראות להפחתה או לביטול שלה.

מעבר למיסוי, ה-OECD גם הזהיר על התלות הגוברת של נורבגיה בקרן הרווחה הלאומית שלה, אחת הגדולות בעולם, המוערכת בכמעט 22 טריליון קרונות נורבגיות. הקרן, הממומנת על ידי הכנסות מנפט וגז ומושקעת ברחבי העולם, מכסה כיום חלק משמעותי מההוצאות הציבוריות, חלק שגדל באופן חד בעשרים השנים האחרונות.

הארגון הזהיר כי תנודתיות בשוק עלולה להוות סיכון ליציבות הפיסקלית אם ערך הקרן יירד משמעותית. הוא urged את הרשויות הנורבגיות לשמור על מסגרת הוצאות מבנית ארוכת טווח כדי להפחית את הפגיעות להפתעות פיננסיות.

בעוד שה-OECD מכיר בכך שנורבגיה נותרה אחת מהחברות העשירות והשוויוניות ביותר בעולם, הוא הדגיש את הצורך בתכנון פיסקלי זהיר כדי להבטיח קיימות ארוכת טווח בפני אתגרים כלכליים ודמוגרפיים.