הודו וישראל - יחד לקראת הסכם סחר חופשי והתמודדות עם הקיצוניות האסלאמית

Thursday 26 February 2026 - 20:39

המנהיג ההודי תיאר את ישראל כמעוז נגד ברבריות, והכריז על תמיכתה הבלתי מעורערת של הודו בישראל בכל החזיתות. נאווה פרייבורג – טיימס אוף ישראל

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התחייבו ביום רביעי לפעול בתיאום מלא כדי להתמודד עם הקיצוניות האסלאמית, כאשר המנהיג ההודי הצהיר בפני הכנסת בנאום היסטורי כי ארצו עומדת "איתנה" לצד המדינה היהודית.

"הודו עומדת איתנה ובנחישות לצד ישראל ברגע זה וגם לאחר מכן", אמר מודי לחברי הפרלמנט במהלך מושב מיוחד בכנסת שנערך לכבודו, הפעם הראשונה שמנהיג הודי נואם בפני הפרלמנט הישראלי.

שני המנהיגים, שכיהנו בתפקיד זמן רב, בנו מערכת יחסים אישית קרובה מאוד - אם כי לעיתים מתוחה - המשקפת מערכת יחסים אסטרטגית שהתרחבה בהתמדה במשך עשרות שנים.

לקראת ביקורו בן היומיים של מודי בישראל, אמר נתניהו כי הודו וישראל יקימו "ברית חזקה" נגד הקיצוניות האסלאמית. הוא הוסיף כי שתי המדינות עובדות יחד על יוזמת EMEK, פרויקט תחבורה הנתמך על ידי ארה"ב שמטרתו לחבר את הודו לאירופה דרך המזרח התיכון ביבשה ובים. "מסדרון יבשה-ים זה יכול לשגשג רק אם יעבור דרך מדינות יציבות ובטוחות", המשיך. "ואין מדינות חזקות או בטוחות יותר על ציר זה מאשר הודו וישראל".

הרעיון של יצירת ברית אזורית חדשה הפך לנושא חוזר אצל נתניהו לאחרונה. ביום שלישי הוא אמר לשב"כ כי ישראל פועלת להקמת ברית אזורית משלה כדי להתמודד עם צירי איראן והאחים המוסלמים. הוא אמר לגורמי המודיעין: "אני מדבר על מעגל שלם שכולל את המזרח התיכון".

מודי המשיך, "המתקפה ב-7 באוקטובר הבהירה: או שציר הרשע שובר אותנו, או שאנחנו נשבור אותו", בהתייחסו למתקפה של חמאס על דרום ישראל בשנת 2013 שהציתה מלחמה אזורית בין ישראל, איראן ושלוחיה החמושים. הוא הוסיף, "ואנחנו שוברים אותו, ואנחנו נשבור אותו".

נתניהו פנה למודי והודה לו על עמדתו בנוגע להתקפה, באומרו: "עמדתך הייתה ברורה, אתית ותקיפה. לעולם לא נשכח זאת". הוא גם שיבח את סובלנותה של הודו כלפי קהילותיה היהודיות הוותיקות, באומרו: "בעולם שבו האנטישמיות נמצאת במגמת עלייה, הודו עומדת כמודל. זוהי ציוויליזציה שבה יהודים לא נרדפו על ידי המדינה, אלא התקבלו בברכה. גם את זה לא נשכח. תודה לך, הודו".

נרנדרה מודי, מצידו, אישר את הסכמת הודו לתוכנית השלום המקיפה שהציג ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנוגע לעזה, באומרו: "היא טומנת בחובה הבטחה לשלום צודק ומתמשך לכל עמי האזור, כולל התמודדות עם הסוגיה הפלסטינית".

אך על רקע קבלת הפנים החמה והמילים הנוגעות ללב שנתניהו הרעיף על המנהיג ההודי, צמרמורת שררה בפוליטיקה הפנימית. חברי כנסת מהאופוזיציה עזבו את מושב המליאה במהלך נאומי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ונתניהו במחאה על הדרתו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מהמושב יוצא הדופן של הכנסת. עם זאת, הם חזרו להשתתף בנאומו של מודי כדי להדגיש כי החרם לא נועד לפגוע במנהיג ההודי.

לאחר סיום נאומו של נתניהו, חזר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לכנסת, לחץ את ידו של מודי וקיבל את פניו בברכה, תוך שהוא מדגיש כי "לחילוקי הדעות הפנימיים אין שום קשר למנהיג ההודי, וכי מדינת ישראל כולה מברכת בחום על הברית החזקה עם הודו". לאחר מכן הוא הודה למודי מקרב לב על ביקורו והביע את להיטותו לשמוע את נאומו.

מכשולים לסחר חופשי בין שתי המדינות

היחסים הדו-צדדיים בין הודו לישראל התחזקו בשנים האחרונות, והובילו לשיתוף פעולה בתחומים צבאיים, חקלאיים, מדעיים, בריאותיים וטכנולוגיות מידע ותקשורת. ישראל והודו הביעו את רצונן לשתף פעולה בתחומים נוספים, כגון מים, טכנולוגיה פיננסית, בנייה ותשתיות.

הודו היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם והכלכלה החמישית בגודלה. כלכלתה, ששוויה 3.9 טריליון דולר, הופכת אותה לשותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל באסיה אחרי סין. בשנת 2024, הסחר הדו-צדדי בין ישראל להודו הסתכם בכ-5 מיליארד דולר, מתוכם 2.5 מיליארד דולר ביצוא ישראלי, מיליארד דולר בסחר יהלומים ו-1.5 מיליארד דולר ביבוא מהודו לישראל.

ישראל היא הספקית הרביעית בגודלה של ציוד צבאי להודו. בשנה שעברה ביקרו בהודו מספר שרים ישראלים, ביניהם שר התיירות חיים כץ ושר החקלאות אבי דיכטר. ביולי, מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, ערך את ביקור העבודה הראשון שלו בהודו, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה התעשייתי עם חברות הביטחון במדינה.

בספטמבר ביקר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהודו כדי לחתום על הסכם דו-צדדי שנועד להקל על זרימת השקעות הדדית ולעודד שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי בין שתי המדינות. ההסכם נתפס כסלילת הדרך לקידום המשא ומתן המתמשך על הסכם סחר חופשי עתידי בין ישראל להודו. במסגרת זו, הוביל שר הכלכלה ניר ברקת משלחת סחר גדולה לניו דלהי בשנת 2025 כדי להתקדם בהסכם הסחר החופשי המיוחל.

לדברי גורם ישראלי רשמי, ישראל מעכבת את סגירת הסכם הסחר החופשי, אותו מבקש מודי לסיים, בשל חששה שהודו רוצה לכלול עובדים זרים בהסכם, דבר שעלול להקשות על השליטה במספר העובדים ההודים המגיעים לישראל.

עם זאת, אף אחד מהמנהיגים לא היה מוכן לתת לחילוקי דעות בנוגע לסחר חופשי או לפוליטיקה פנימית לערער את מערכת היחסים האישית והאסטרטגית המתפתחת ביניהם. האם הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות יתממש לאחר ביקורו של מודי?