העתיד של המערכת הפיננסית העולמית מול הנחיותיו של טראמפ

Sunday 02 March 2025 - 13:52

מאז מלחמת העולם השנייה עברה ארצות הברית מהפך רדיקלי, ממעצמה עולמית משנית לאחת משתי מעצמות, לצד ברית המועצות. עם זאת, הגישה המבודדת והאנטי-רב-צדדית של הנשיא דונלד טראמפ עשויה להוביל לשינויים עמוקים במערכת הפיננסית העולמית שהוקמו על ידי קודמיו.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלצה בריטניה ללוות מארה"ב, מה שסייע לחזק את יציבות הדולר בשנות העשרים של המאה הקודמת, אולם השפל הגדול של שנות השלושים אפשר ללירה שטרלינג לשמור על מעמדה כמטבע הבינלאומי השולט. אבל בסוף מלחמת העולם השנייה, סטרלינג כבר לא יכול היה להתחרות. ארצות הברית שלטה אז ביותר ממחצית מהייצור התעשייתי בעולם והחזיקה בכמעט שני שלישים ממאגרי הזהב בעולם, מה שהפך את הדולר למטבע הרזרבה העיקרי בסחר הבינלאומי.

ב-1944, 44 מדינות נפגשו בוועידת ברטון וודס כדי להניח את היסודות למערכת המוניטרית העולמית שלאחר המלחמה. החזון שלהם התבסס על הרעיון שהשילוב הכלכלי והמסחרי ימנע מלחמת עולם נוספת, שהובילה להקמת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי. ארצות הברית הייתה שותפת מפתח במוסדות אלה, מחזיקה בנתח ההצבעה הגדול ביותר, ומאפשרת לה לעצב מדיניות בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלה.

כחלק מפרויקט 2025, ארצות הברית מתכננת לבדוק את השתתפותה בארגונים בינלאומיים כדי להעריך את התאמתם לאינטרסים הלאומיים. טראמפ כבר העלה את האפשרות לפרוש מקרן המטבע ומהבנק העולמי, שמשמעותה הפסקת התרומות הכספיות שלהם למוסדות אלה.

לנסיגה של ארה"ב ממוסדות אלה תהיה השפעה משמעותית על השווקים העולמיים. חברות אמריקאיות יאבדו גישה לחוזים ופרויקטים הממומנים על ידי הבנק העולמי, בעוד שמאזן הכוחות בתוך קרן המטבע הבינלאומית עלול להשתנות, ולהפוך את החלטותיה לפחות שקופות וקשות יותר לניבוי.

מומחים כלכליים אומרים שהנסיגה של ארה"ב מהמוסדות הללו תהיה "קטסטרופה" עבור מדינות מתפתחות, אם כי מדיניות קרן המטבע הבינלאומית לרוב אינה פופולרית בגלל תנאי הצנע שלהן. מצד שני, סין תוכל לנצל את ההזדמנות הזו כדי לחזק את השפעתה הפיננסית באמצעות בנק ההשקעות בתשתיות באסיה, שיש לו 110 מדינות חברות והון של 100 מיליארד דולר.

נגיד בנק אנגליה הפציר בארה"ב להמשיך לתמוך ב-IMF ובבנק העולמי, והזהיר כי נסיגה של ארה"ב תפגע בכלכלה העולמית.

בהקשר זה, פקידים אמריקאים, במיוחד במשרד האוצר, הדגישו לפני הבחירות לנשיאות כי התרחקות מהמוסדות הללו תחליש את השפעת ארה"ב בעולם, ואמרו כי "ההנהגה האמריקנית לא יכולה להרשות לעצמה מהלך כזה".

מול התהפוכות הללו, המערכת הפיננסית העולמית ניצבת בפני אתגרים גדולים, ומדיניות הבידוד של ארצות הברית עלולה להוביל לקונפיגורציה מחדש של מאזן הכוחות הפיננסיים לטובת מתחרים חדשים, כאשר סין בראש הרשימה.