יחסי מרוקו-ספרד: ברית אסטרטגית חורגת מעבר לשכנות גרידא

Friday 30 January 2026 - 11:30

ההצהרות של שר החוץ הספרדי חוסה מנואל אלבארס בסיום המושב ה-15 של מועצת השותפות מרוקו-איחוד האירופי מסמנות נקודת מפנה פוליטית ודיפלומטית משמעותית. בכך שהוא מתאר את מרוקו כ"בעלת ברית הכרחית", שר החוץ הספרדי מתרחק משיח מסורתי המבוסס על קרבה גיאוגרפית או שותפות של נוחות, לאמץ חזון אסטרטגי ארוך טווח. שינוי טון זה משקף הערכה מחודשת עמוקה של מקומה של מרוקו במאזן הכוחות האירופי, בתקופה שבה אגן הים התיכון חווה טלטלה גיאופוליטית משמעותית.

עמדה זו משקפת בראש ובראשונה הכרה ברורה בתפקידה המרכזי של מרוקו במדיניות החוץ האירופית. הטענה כי אי אפשר להתמודד עם אתגרים משותפים ולבנות את עתידו של האיחוד האירופי ללא יחסים אסטרטגיים ברמה גבוהה עם רבאט, שקולה להודאה כי הביטחון, היציבות והשגשוג של יבשת אירופה קשורים כעת באופן בלתי נפרד לאלה של החופים הדרומיים של הים התיכון. בין אם מדובר בניהול זרמי הגירה, מאבק בטרור או הבטחת ביטחון אנרגיה ומזון, מרוקו מתגלה כשחקן מפתח ומכונן.

מעבר ליחסים הדו-צדדיים בין מדריד לרבאט, דבריו של חוסה מנואל אלבארס נושאים גם ממד קולקטיבי. הדגש שלו על מודעות משותפת בין כל המדינות החברות באיחוד האירופי לחשיבותה האסטרטגית של מרוקו מדגים מעבר לגישה לאומית גרידא. היחסים עם הממלכה ממוסגרים כעת במסגרת שותפות אירופית מקיפה, המבוססת על אינטרסים מתכנסים ותלות הדדית מוכרת, ולא על ניהול משברים אד-הוק.

אפיון מרוקו כבעלת ברית "הכרחית" מגלה גם שינוי איכותי בתפיסת תפקידה. הממלכה אינה נתפסת עוד רק כמבצעת של מדיניות אירופית בשכונה הדרומית, אלא כשחקנית אזורית מן המניין, בעלת חזון משלה ומסוגלת לתרום באופן פעיל לפיתוח פתרונות משותפים. פרשנות זו תואמת את זו שהביעו פקידים אירופיים אחרים, כמו סגן ראש ממשלת מלטה, שהדגיש את אופייה האמין והחיוני של השותפות עם מרוקו, סימן לקונצנזוס גובר בתוך האיחוד.

הצהרות אלה מגיעות בהקשר בינלאומי המאופיין בריבוי איומים חוצי גבולות, בין אם ביטחוניים, כלכליים או קשורים לשרשראות אספקה. בסביבה איתנה זו, שותפויות מסורתיות מראות את מגבלותיהן, ומרוקו בולטת ביציבותה המוסדית, ביכולותיה הפוליטיות ובשורשיה האפריקאים, ההופכים אותה לקשר אסטרטגי בין אירופה לאפריקה.

לבסוף, לא ניתן להפריד את השיח הספרדי הזה מההתקרבות ההדרגתית שהתרחשה בשנים האחרונות בין רבאט למדריד. לאחר תקופה של מתח, שתי המדינות בחרו במערכת יחסים המבוססת על בהירות, אמון ושיתוף פעולה אסטרטגי. כעת נראה שספרד רוצה לשלב דינמיקה זו במסגרת אירופית רחבה יותר, על מנת לגבש את האינטרסים שלה תוך חיזוק הקוהרנטיות של מדיניות החוץ של האיחוד כלפי שכנתה הדרומית.

לכן, דבריו של חוסה מנואל אלבארס אינם מוגבלים לברך על הצלחת מושב נוסף של מועצת השותפות מרוקו-איחוד האירופי. הם חושפים שינוי מבני בתפיסה האירופית את מרוקו, הנחשבת כיום לשותפה אסטרטגית ובעלת ברית הכרחית. האתגר האמיתי, עם זאת, טמון ביכולתם של שני הצדדים לתרגם את השיח הפוליטי השאפתני הזה לפעולות קונקרטיות ולפרויקטים בני קיימא, התואמים את האתגרים המשותפים העומדים בפניהם.