ישראל: השב"כ מבקש לחקור מנהיגים פוליטיים ערבים בעקבות חשדות להתערבות בבחירות

10:20

חוקרים את החשדות להתערבות בבחירות בישראל, מספר דמויות פוליטיות ערביות בולטות נמצאות תחת זכוכית מגדלת, בעקבות בקשה של ראש השב"כ דוד זיני לחקור ארבעה פוליטיקאים בכירים כחשודים.

הבקשה הוגשה לגלי בחרב-מיארה, היועצת המשפטית של הממשלה, אשר נדרשת לאשר את החקירות המוצעות לפני שהן יכולות להתקדם. עם זאת, היא ביקשה גישה לראיות התומכות בחשדות לפני שתאשר את החקירות.

בין הפוליטיקאים המעורבים נמצאים אחמד טיבי, חבר הכנסת ומנהיג מפלגת תא"ל; מנסור עבאס, ראש הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם); וסמי אבו שחאדה, המוביל את מפלגת בל"ד ונפסל מלהשתתף במרוץ הבחירות. זהות הפוליטיקאי הרביעי, גם הוא חבר כנסת, לא פורסמה.

עיכובים באישור משפטי לחקירה

למרות הבקשה של סוכנות הביטחון, אף אחד מהארבעה לא נחקר עד כה. היועצת המשפטית של הממשלה ביקשה לבדוק את החומרים החקירתיים כדי לקבוע אם הראיות הזמינות מצדיקות את הטיפול בפוליטיקאים כחשודים.

על פי מידע הקשור למקרה, המסמכים הקשורים לחוקרת הרביעי, הלא מזוהה, היו החומרים היחידים שהוגשו לה בשלב זה. מקורות המוכרים את החקירה מדווחים כי הראיות נגד אדם זה נחשבות לחשובות במיוחד.

החקירה צפויה גם לכלול שיתוף פעולה בין השב"כ למשטרת ישראל. הושג הסכם להקים צוות חקירה משותף, אך העברת המסמכים נתקלת בעיכובים. יומיים לאחר שהסכם אושר, סוכנות הביטחון לא סיפקה את תיקי החקירה לחוקרי המשטרה.

הליכוד מאתגר את הגישה המשפטית של הממשלה

המקרה פתח חזית נוספת במתיחות הפוליטית בישראל, כאשר מפלגת הליכוד מבקרת את היועצת המשפטית של הממשלה על ניהול החקירה.

המפלגה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, האשימה את בחרב-מיארה בהפרת מאמצי חקירה והחלה סטנדרטים שונים באכיפת החוק. היא גם שואלת לגבי מגבלות שהוטלו על השימוש בטכניקות חקירה מסוימות הקשורות בדרך כלל למקרים ביטחוניים.

הליכוד טוען כי יש לבדוק את ההתערבות המיוחסת תוך התחשבות מלאה בהשלכות הביטחוניות האפשריות. המפלגה קראה לשופט העליון נועם סולברג ולוועדת הבחירות המרכזית להבהיר את הנסיבות סביב החקירה ולוודא שהציבור מקבל תשובות.

מנסור עבאס דוחה ניסיונות לפגוע בייצוג הערבי

מנסור עבאס דחה בתוקף את מה שהוא רואה כניסיון לקשר את כל האוכלוסייה הערבית בישראל עם חשדות לעבירות בבחירות.

מנהיג רע"ם תיאר גישה כזו כבלתי מקובלת והדגיש כי לא הוא ולא עמיתיו הפוליטיים צריכים לחשוש מחקירה.

הוא גם הביע את מוכנותו לשתף פעולה באופן מלא עם הרשויות המוסמכות, בתנאי שההליכים יתנהלו בהתאם להנחיות היועצת המשפטית של הממשלה ומערכת המשפט של המדינה.

המחלוקת מציבה את הרשויות במצב עדין כאשר ישראל מתקרבת לבחירות הפרלמנטריות של 2026. מעבר לשאלות המשפטיות הקשורות להאשמות, המקרה הדגיש מתחים סביב ייצוג פוליטי, עצמאות מוסדית והקשר בין חקירות ביטחוניות להשתתפות דמוקרטית.

נכון לעכשיו, החקירה נשארת בשלב מקדמי, כאשר תהליך האישור ובדיקת הראיות התומכות צפויים לקבוע את הצעדים הבאים.