לאגרד מזהירה את אירופה מפני תלות מופרזת בטכנולוגיות בינה מלאכותית אמריקאיות

14:33

נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לאגרד, קראה לאירופה לחזק את יכולתה לפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית באופן מקומי, והזהירה כי תלות מופרזת במערכות מיובאות עלולה ליצור סיכונים חדשים לעצמאות הכלכלית ולריבונות הטכנולוגית של היבשת.

בדבריה ביום שני, לאגרד ציינה כי תלות בטכנולוגיה זרה אינה בהכרח בעיה בכל תחום. עם זאת, בינה מלאכותית מציבה אתגר שונה בשל החשיבות הגוברת שלה במגוון רחב של פעילויות כלכליות ופוטנציאל ההשפעה שלה על עסקים, מוסדות ציבוריים ותשתיות קריטיות.

הערותיה משקפות דיון רחב יותר באירופה על ריבונות טכנולוגית ככל שבינה מלאכותית מוטמעת יותר בכלכלה. חברות אירופיות משתמשות בבינה מלאכותית למשימות שונות כמו ניתוח נתונים, שירות לקוחות, ייצור תעשייתי, פעולות פיננסיות ומחקר מדעי, מה שהופך את הגישה למחשוב מתקדם ודגמי בינה מלאכותית לאסטרטגית יותר ויותר.

עבור לאגרד, השאלה של ריבונות חורגת מהגנה על נתונים אישיים או נתוני חברות. אירופה צריכה גם לשקול מי מפתח את הטכנולוגיות הבסיסיות והאם חברות אירופיות יכולות לשמור על גישה אמינה אליהן. תלות בספקים זרים עלולה להפוך לפגיעות אם תנאי הגישה ישתנו או אם השירותים יוגבלו.

הסיכון הופך להיות משמעותי יותר ככל שחברות בונות את הפעולות שלהן סביב פלטפורמות בינה מלאכותית ספציפיות. החלטה של ספק טכנולוגיה להסיר מוצר, לשנות את תנאי השימוש או להגביל את הגישה עלולה להשפיע על מספר רב של עסקים בו זמנית. שיבושים כאלה עלולים להיות בעלי השפעות החורגות הרבה מעבר למגזר הטכנולוגי עצמו.

לאגרד גם הזהירה כי תלות טכנולוגית עלולה להעניק שותפות סחר של אירופה יתרון נוסף במו״מ כלכלי. אם טכנולוגיות דיגיטליות חיוניות נשלטות בעיקר על ידי חברות מחוץ לאירופה, הגישה לטכנולוגיות הללו עלולה להפוך לגורם בשיחות רחבות יותר שכוללות סחר, מכסים, מיסים ורגולציה דיגיטלית.

הנושא רלוונטי במיוחד כאשר ארצות הברית נשארת ביתם של רבות מהחברות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית וספקי הטכנולוגיה. חברות אמריקאיות לקחו עמדה מובילה בפיתוח דגמי בינה מלאכותית מתקדמים, תשתיות ענן וטכנולוגיות מחשוב, בעוד אירופה עובדת על חיזוק האקוסיסטם שלה.

האיחוד האירופי הגיב בכך ששילב רגולציה עם יוזמות שמטרתן לתמוך בחדשנות טכנולוגית. הבלוק הציג את חוק הבינה המלאכותית, שמקבע כללים לפיתוח ולשימוש בבינה מלאכותית, תוך שאיפה להשקיע יותר בתשתיות מחשוב, מחקר וחברות טכנולוגיה אירופיות.

עם זאת, רגולציה בלבד אינה יכולה להבטיח עצמאות טכנולוגית. אירופה ניצבת בפני האתגר של פיתוח חברות תחרותיות, משיכת השקעות, הרחבת הגישה ליכולות מחשוב מתקדמות והבטחת אספקה מספקת של רכיבים קריטיים. מאמצים אלה מתבצעים גם על רקע תחרות גלובלית אינטנסיבית, במיוחד בין ארצות הברית וסין.

הדיון על ריבונות הבינה המלאכותית הפך חשוב יותר ככל שהממשלות רואות בטכנולוגיה מתקדמת חלק מהביטחון הכלכלי והלאומי. שליטה על תשתיות מחשוב, שרשרות אספקת סמיקונדוקטורים, שירותי ענן ודגמי בינה מלאכותית יכולה להשפיע על יכולת המדינה לחדש ולהישאר תחרותית.

עבור אירופה, פיתוח יכולת מקומית רבה יותר אינו בהכרח אומר לנטוש שיתוף פעולה בינלאומי או לנתק קשרים עם ספקי טכנולוגיה זרים. במקום זאת, מחוקקים בוחנים יותר ויותר כיצד להפחית תלות מופרזת תוך שמירה על גישה לחדשנות עולמית.

לכן, האזהרה של לאגרד מוסיפה מימד כלכלי לדיון המתמשך באירופה על בינה מלאכותית. ככל שבינה מלאכותית הופכת לחלק יסודי מפעילות כלכלית מודרנית, הבטחת גישה אמינה לטכנולוגיות מפתח עלולה להפוך לאותה חשיבות כמו הגנה על נתונים ושמירה על שליטה על משאבים אסטרטגיים אחרים.