מאסק צופה שבינה מלאכותית במסלול תעקוף מערכות מבוססות כדור הארץ
אילון מאסק ניבא כי קיבולת המחשוב של בינה מלאכותית הנפרסת בחלל תעלה על סך כוח המחשוב הזמין בכדור הארץ תוך חמש שנים, תוך שהוא מתאר חזון שאפתני שישנה את עתיד התשתיות הדיגיטליות מעבר לכדור הארץ.
בראיון פודקאסט עם דווארקש פאטל לצד מייסד שותף של Stripe, ג'ון קוליסון, טען מאסק כי החלל יהפוך בקרוב למיקום הכלכלי ביותר לתשתיות בינה מלאכותית בקנה מידה גדול. הוא אמר שבתוך כשלוש שנים, ואולי מוקדם יותר, סביבות מסלוליות יציעו יתרונות שאין שני להם להרחבת מערכות מחשוב מתקדמות. לדברי מאסק, החלל מייצג את התחום היחיד שבו בינה מלאכותית יכולה לצמוח ללא המגבלות הפיזיות והכלכליות הניצבות בפני כדור הארץ.
במבט קדימה, מאסק הציע כי פריסות שנתיות של מערכות בינה מלאכותית במסלול עשויות לעלות על הכמות המצטברת הפועלות על פני כדור הארץ. דבריו התרחשו במקביל להגשת בקשה רגולטורית שהגישה SpaceX לאחרונה בבקשה לאישור לשיגור עד מיליון לוויינים כחלק מרשת מרכזי נתונים מסלולית מוצעת. הלוויינים יפעלו בגבהים הנעים בין 500 ל-2,000 קילומטרים ויהיו מחוברים באמצעות קישורי לייזר אופטיים בעלי רוחב פס גבוה, וייצרו למעשה רשת מחשוב עצומה מבוססת חלל.
בהודעה שהגישה, SpaceX תיארה את הפרויקט כצעד לקראת מה שכינתה ציוויליזציה של קרדשב ברמה שתיים, בהתייחסה לשלב תיאורטי שבו חברה יכולה לרתום את מלוא תפוקת האנרגיה של השמש. החברה טענה כי פאנלים סולאריים יעילים משמעותית בחלל מאשר בכדור הארץ וכי הוואקום הטבעי מספק קירור פסיבי, מה שמפחית את דרישות האנרגיה הקשורות בדרך כלל למרכזי נתונים.
ההצעה נכנסה לשלב התייעצות ציבורית לאחר שהתקבלה על ידי ועדת התקשורת הפדרלית, והפנתה את תשומת הלב להיקף ולהשלכות של התוכנית. היוזמה קשורה קשר הדוק גם לרכישה האחרונה של SpaceX של סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI של מאסק, עסקה שהושלמה מוקדם יותר החודש. המיזוג שילב טכנולוגיית רקטות, פיתוח בינה מלאכותית ונכסי מדיה חברתית תחת מבנה תאגידי אחד, ויצר את מה שמאסק תיאר באופן פנימי כמנוע משולב אנכית לחדשנות על פני כדור הארץ ומחוצה לו. הישות המשולבת מוערכת, על פי הדיווחים, בכ-1.25 טריליון דולר וצפויה לבצע הנפקה ציבורית בהמשך השנה, שתגרום לגיוס פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים.
למרות החזון הנועז, ספקנות נותרה בקרב משקיפים בתעשייה. מאסק הודה כי מימוש התוכנית ידרוש כ-10,000 שיגורים בשנה, נתון העולה בהרבה על שיאי השיגור הנוכחיים. אנליסטים הטילו ספק בהיתכנות הטכנית של תחזוקה ושדרוג חומרה במסלול, כמו גם באתגרים של קירור מעבדים בעלי ביצועים גבוהים בחלל. חלק ממנהלי מרכזי הנתונים דחו את הרעיון על הסף, בטענה כי הצבת שרתים במסלול מציעה תועלת מעשית מועטה אלא אם כן הלקוחות עצמם נמצאים גם הם בחלל.
-
14:00
-
13:47
-
13:32
-
13:15
-
13:00
-
12:42
-
12:21
-
12:04
-
11:44
-
11:25
-
11:10
-
10:45
-
10:26
-
10:23
-
10:10
-
09:50
-
09:49
-
09:33
-
09:32
-
09:23
-
09:15
-
09:05
-
08:47
-
08:32
-
08:15