מלחמת המזרח התיכון: מיצר הורמוז, מוקד המתיחות בסחר הימי העולמי

18:30

המלחמה המתגברת במזרח התיכון משבשת באופן עמוק את נתיבי הסחר הבינלאומיים. המעבר דרך מיצר הורמוז, מול חופי איראן, הפך למסוכן ביותר לאחר הודעת טהראן על סגירתו. חברות ספנות נאלצות לנקוט בנתיבים ארוכים יותר, דבר המשפיע ישירות על שוקי הנפט והגז העולמיים, התלויים במידה רבה בנתיב מים אסטרטגי זה.

מיצר הורמוז הוא חוליה מכרעת בשווקי האנרגיה העולמיים: כמעט 20% מהנפט הימי עובר דרכו. עם זאת, חלק מהאנליסטים סבורים שסגירה מוחלטת לא תשפיע באופן אחיד על כל זרימות הסחר, במיוחד אלו המחברות את אסיה לאירופה. למעשה, המפרץ יוצר מבוי סתום גיאוגרפי לחופי כווית, עיראק ואיראן, ומגביל חלופות אזוריות מסוימות.

למרות זאת, המעבר נותר חיוני לסחר אזורי. הוא מחבר באופן משמעותי את נמל ג'בל עלי לדובאי, המדורגת בין עשרת נמלי המכולות הגדולים בעולם ומרכז חלוקה מחדש מרכזי המשרת יותר מתריסר מדינות במזרח התיכון, מזרח אפריקה ודרום אסיה. ספינות מכולה ענקיות פורקות את מטענן שם על כלי שיט קטנים יותר המיועדים לשווקים משניים, מה שמחזק את תפקידו המרכזי בשרשראות האספקה הבינלאומיות.

מבחינה היסטורית, המצר נותר פתוח, אפילו במהלך מלחמת איראן-עיראק בין השנים 1980 ו-1988. למרות שחלק מהתקיפות כוונו נגד מכליות נפט באותה תקופה, הספנות המסחרית מעולם לא פסקה לחלוטין. כיום, המצב נחשב חסר תקדים על ידי כמה מומחים. מאז פרוץ הלחימה שבה היו מעורבות ארצות הברית וישראל נגד איראן, חברות ספנות גדולות עגנו את כלי השיט שלהן באזורים שנחשבו בטוחים.

ביניהן החברה האיטלקית-שוויצרית MSC, הענקית הדנית מארסק, הקבוצה הצרפתית CMA CGM, החברה הגרמנית Hapag-Lloyd והחברה הסינית COSCO. נתוני מעקב ימי מראים אשכולות של ספינות, בעיקר מכליות נפט, שעגנו מול חופי כווית או ליד חופי דובאי. ספינות איראניות אחרות נותרו עוגנות בנמל בנדר עבאס, בחוף הנגדי של מצר הורמוז.

הסחורות העוברות דרך הורמוז הן מגוונות ואסטרטגיות. גרמניה מייצאת מכוניות, מכונות וציוד תעשייתי; צרפת שולחת דגנים, מוצרים חקלאיים, קוסמטיקה, מוצרי יוקרה ותרופות; ואיטליה מעבירה מצרכי מזון, שיש וקרמיקה. לעומת זאת, מדינות המפרץ מייצאות בעיקר נפט וגז, החיוניים לייצור דשנים ופלסטיק. האזור מהווה גם כ-9% מייצור האלומיניום הראשוני העולמי, שחלק גדול ממנו מיועד לייצוא.

ההשלכות על זמני האספקה והמחירים כבר מתחילות להיות מורגשות. מספר קמעונאים מקוונים הזהירו את לקוחותיהם מפני עיכובים באספקה. טמו ושיין מדווחות על עיכובים של מספר ימים, בעוד שאמזון צופה עיכובים ארוכים עוד יותר. עלויות המשלוח עולות עקב תוספות שחברות הספנות מיישמות עבור מעבר באזורים הנחשבים בסיכון גבוה.

לכך מתווספת הזהירות המוגברת סביב תעלת סואץ וים סוף, שם נמשכים החששות מפני תקיפות על ספינות. חברות רבות בוחרות כעת לעקוף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה, מה שמאריך את ההפלגות בכעשרה ימים ומגדיל את העלויות בכמעט 30%.

בהקשר מתוח זה, מצר הורמוז נראה יותר מתמיד כברומטר ליציבות כלכלית עולמית. כל שיבוש ממושך עלול להחריף את הלחצים האינפלציוניים, להחליש את שרשראות האספקה ולהגביר את אי הוודאות בשווקים הבינלאומיים.