מרוקו ואפריקה: החזון האסטרטגי של המלך מוחמד השישי לחיזוק הפיתוח והאינטגרציה היבשתית

Tuesday 24 February 2026 - 12:45

מחויבותו של המלך מוחמד השישי לאפריקה עומדת בלב מדיניות החוץ המרוקאית. מאז עלייתו לכס המלוכה בשנת 1999, מרוקו שמה דגש על חיזוק שיתוף הפעולה והאינטגרציה עם היבשת.

מדיניות זו מאופיינת בחזון אסטרטגי מקיף המתמקד בפיתוח בר-קיימא, שלום ויציבות. היא מגלמת את המוטו "אפריקה למען אפריקה", אותו אימצה מרוקו כמסגרת בסיסית לחיזוק שיתוף הפעולה האזורי באמצעות השקעות כלכליות, פרויקטים של פיתוח ותמיכה דיפלומטית רב-גונית.

אבן דרך מרכזית במדיניות זו הייתה חזרתה של מרוקו לאיחוד האפריקאי בשנת 2017, צעד שהדגים את מחויבותה הפוליטית של הממלכה לחיזוק היחסים עם מדינות אפריקה ולשיפור חילופי הדברים התוך-אפריקאים והתיאום המשותף בתחומים שונים. הוד מלכותו המלך הדגיש כי פיתוח מקיף דורש גיוס משאבי היבשת הפנימיים, תוך התמקדות ברפורמות מבניות המחזקות את עצמאותה הכלכלית של אפריקה ומפחיתות את תלותה במימון חיצוני, שלעתים קרובות מוביל לחובות כבדים. הוא קרא לבחון מנגנונים חדשניים למימון פיתוח, כגון העברות כספים מקהילות אפריקאיות בחו"ל, שיכולים להפוך למשאב חיוני אם ינוהלו ביעילות.

בהקשר זה, הוא הדגיש את החשיבות של יצירת סביבה מוסדית התומכת בהשקעות ופיתוח על ידי חיזוק הממשל, שיפור האקלים העסקי, הגברת השקיפות, הגנה על משקיעים ומאבק בשחיתות. הוד מלכותו הדגיש גם כי יצירת מקומות עבודה יכולה להיות מושגת רק על ידי האצת רפורמות כלכליות וחברתיות וביסוס סביבה כלכלית יציבה המעודדת השקעות מקומיות ואזוריות.

באשר לאינטגרציה הכלכלית האפריקאית, הוד מלכותו מאמין כי חיזוק הסחר הפנים-אפריקאי הפך הכרחי להשגת צמיחה בת קיימא, במיוחד מכיוון שהסחר בין מדינות אפריקה מייצג רק 16 אחוזים מכלל הסחר, בהשוואה לשיעורים גבוהים יותר באירופה ובאסיה.

אזור הסחר החופשי היבשתי האפריקאי (AfCFTA) מציג הזדמנות אמיתית להחיות את הסחר הפנים-אפריקאי ולחזק שרשראות ערך אזוריות. הוד מלכותו המלך הדגיש את הצורך בניצול מקיף של משאבי הטבע של היבשת. אפריקה מחזיקה ב-40 אחוזים מעתודות חומרי הגלם בעולם וב-30 אחוזים מהמינרלים האסטרטגיים, אך ניצול משאבים אלה מוגבל לעתים קרובות לייצוא חומרי גלם ללא הוספת ערך. הדבר מחייב השקעה בתעשיות ייצור כדי ליצור מקומות עבודה ולהשיג צמיחה בת קיימא.

גישתו של הוד מלכותו חורגת מעבר למדיניות לאומית וכוללת את השאיפה לרפורמה במערכת הפיננסית הבינלאומית. רפורמה זו שואפת להבטיח ייצוג הוגן יותר ליבשת אפריקה במוסדות פיננסיים גלובליים, לאפשר לה גישה למימון הדרוש לפרויקטים של פיתוח תוך הפחתת עלויות הלוואות.

בהקשר זה, הוד מלכותו קרא לשילוב מאמצים לאומיים, אזוריים ובינלאומיים כדי לספק פתרונות מימון חדשניים המותאמים לצורכי היבשת ולשפר את יכולתם של מוסדות פיננסיים אזוריים לתמוך בפרויקטים של פיתוח.