- 
                        16:42
- 
                        16:27
- 
                        15:38
- 
                        14:49
- 
                        14:09
- 
                        13:26
- 
                        12:39
- 
                        12:00
- 
                        11:48
- 
                        11:00
- 
                        10:44
- 
                        10:15
- 
                        10:01
- 
                        09:35
- 
                        09:18
- 
                        08:56
- 
                        08:15
עקבו אחרינו בפייסבוק
מרוקו, מרכז תעשייתי ורכב אסטרטגי חדש לאירופה
דו"ח ספרדי הדגיש את השינוי התעשייתי העמוק שעברה מרוקו בשנים האחרונות, וחיזקה את מעמדה כאחת השחקניות הכלכליות העיקריות בחוף הדרומי של הים התיכון, בתקופה בה חברות אירופאיות גדולות מחפשות יעדים חלופיים כדי להפחית את עלויות הייצור שלהן ולהבטיח את התחרותיות שלהן בשוק העולמי.
על פי העיתון היומי "אל דבייט", מרוקו עוברת כעת שלב של התרחבות תעשייתית "חסר תקדים בהיסטוריה הקרובה שלה", לאחר שמימשה את מלוא הפוטנציאל שלה בייצור ומשיכת השקעות זרות, במיוחד במגזרי הרכב, האנרגיה והלוגיסטיקה.
הדו"ח מדגיש כי מרוקו נוקטת באסטרטגיה המבוססת על שלושה עמודי תווך עיקריים: עלויות עבודה נמוכות, חקיקה גמישה בנושא פליטות סביבתיות ושפע של אנרגיה מתחדשת, המעניקים לה יתרון תחרותי ברור בסביבתה האזורית.
הדו"ח מדגיש כי השינוי הכלכלי של מרוקו אינו צירוף מקרים, אלא תוצאה של הנחיות מלכותיות שהפכו את התיעוש והפיתוח הכלכלי לעדיפות לאומית עליונה. במשך מספר שנים, המלך מוחמד השישי תיאר מדיניות זו כחלק מתוכנית משולבת שמטרתה להפוך את הממלכה לאחת הספקיות המובילות של מכוניות לשוק האירופי.
נתונים זמינים מצביעים על כך שמרוקו שואפת לחרוג מ-700,000 ייצור כלי רכב השנה, עם יעד של מיליון יחידות בשנה עד 2027, מה שיהפוך אותה ליצרנית הרכב המובילה באפריקה, הודות לשלוש יחידות ייצור עיקריות השייכות לקבוצות רנו וסטלנטיס.
העיתון סבור כי המומנטום התעשייתי המרוקאי הזה מתורגם להפסד ישיר עבור אירופה, וליתר דיוק עבור ספרד, אשר עד לאחרונה תפסה מקום מרכזי בייצור מכוניות בעלות בינונית.
הדו"ח מגלה גם כי סיטרואן C4, המיוצרת כיום במפעל וילוורדה בפאתי מדריד, תראה את ייצורה מועבר למרוקו. העיתון תיאר החלטה זו כ"מכה קשה" לתעשיית הרכב הספרדית, במיוחד מכיוון שמרוקו מייצרת כעת גם מנועים עבור קבוצת סטלנטיס, מה שמאשר רמת ייצור מתקדמת ומורכבת יותר מבחינה טכנית.
אל דבאט מדגיש כי קרבה גיאוגרפית היא אחד היתרונות העיקריים של המודל המרוקאי, שכן המדינה נמצאת במרחק של 15 קילומטרים בלבד מאירופה דרך מצר גיברלטר, המציע יתרון לוגיסטי מכריע לזרמי יצוא וייבוא.
הממלכה מסתמכת על תשתית נמלים מודרנית, ובמיוחד נמל טנג'יר-מד, שקיבולתו הוכפלה בשנים האחרונות, מה שהופך אותו לאחד הנמלים הגדולים בעולם, ונמל נאדור מערב ים תיכוני, הממוקם 50 קילומטרים מהעיר מלייה, שבנייתו דורשת השקעה של למעלה מ-720 מיליון אירו, כולל למעלה מ-300 מיליון אירו במימון האיחוד האירופי בצורת הלוואות נוחות ומענקים ישירים.
הנמל החדש כולל מזח ראשי באורך ארבעה קילומטרים, מזח משני באורך 1.3 קילומטרים, ועגינה באורך 1,400 מטרים ובעומק של 18 מטרים, המסוגלת להכיל את כלי השיט המסחריים הגדולים בעולם. על פי העיתון הספרדי, פרויקט ענק זה, בשילוב עם הרחבת נמל טנג'יר-מד, עלול לשנות את מאזן הכוחות בתחבורה הימית האזורית ולהתחרות בנמלים ספרדיים גדולים כמו אלחסיראס, מלאגה ומורסיה, הכפופים לתקנות סביבתיות מחמירות המגבילות את התחרותיות שלהם.
 
                     
     
    
    
    
