מרוקו שוקלת רכישת צוללות לחיזוק כוחה הימי

Yesterday 15:58

דיווחים מיוחדים בתעשיות הביטחון והצי חשפו כי מרוקו שוקלת רכישת שלוש צוללות צבאיות עד 2027, כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר למודרניזציה של יכולות הצי המלכותי ולגוון את שותפותיה מבחינת נשק וטכנולוגיות צבאיות. צעד זה עשוי לעצב מחדש חלק מהאיזונים הימיים באזור ובמיצרי גיברלטר.

על פי מספר כלי תקשורת ספרדיים המתמחים בעניינים צבאיים, המצטטים דיווחים וניתוחים שפורסמו על ידי מוסדות אסייתיים ובינלאומיים העוקבים אחר שוק תעשיות הביטחון, מרוקו היא בין המדינות המעוניינות לרכוש צוללות צבאיות בין השנים 2026 ו-2030, לצד מדינות אחרות כמו ערב הסעודית ומצרים. עם זאת, מצוין כי הפרויקט המרוקאי נותר בבחינה וכי טרם פורסם חוזה רשמי או בחירה סופית של יצרן.

אותם מקורות מצביעים על כך שרבאט בוחנת מספר הצעות הזמינות בשוק הבינלאומי כחלק משאיפתה לפתח יכולת ימית מחוזקת.

דווח כי עניין מיוחד מוצג בצוללת הדרום קוריאנית מסדרת KSS-III, הנחשבת לאחת הצוללות הקונבנציונליות המודרניות ביותר הזמינות לייצוא.

דגם זה מסתמך על טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לה להישאר שקועה למשך תקופות ממושכות הודות למערכות הנעה מתוחכמות, כמו גם ציוד המוקדש למעקב, איסוף מודיעין ויכולות התקפיות ימיות.

במקביל, צוללת ה-Scorpène הצרפתית היא בין האפשרויות העיקריות הנבחנות על ידי מרוקו. צוללות התקיפה הללו, המיוצרות על ידי Naval Group, בעלות מוניטין מוצק בקרב מספר ציים בינלאומיים הודות ליכולות החמקנות המתקדמות שלהן, כמו גם לשימושן במעקב ימי, איסוף מודיעין ומשימות לוחמה נגד אויב. דגם זה נחשב גם לאופציה אסטרטגית מתקדמת לאבטחת קווי חוף ואזורים ימיים רגישים.

דוחות מיוחדים מזכירים גם את הצעת הצוללות אמור 1650 של רוסיה בין הפתרונות שהוצגו למרוקו. זוהי גרסת הייצוא המודרנית של צוללות קונבנציונליות רוסיות, המצוידת במערכות לחימה וטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות חמקנות מוגברת וסיבולת תת-ימית ממושכת.

עם זאת, מידע המופץ בחוגים מתמחים מצביע על כך שרבאט נוטה יותר לפתרונות אירופיים או אסייתיים, במיוחד בשל אילוצים טכניים מסוימים שהוזכרו בנוגע להצעה הרוסית, אך גם בשל גורמים הקשורים לשיתוף פעולה צבאי ארוך טווח, העברת טכנולוגיה, תחזוקה והכשרה.

ניתוחים מתמחים מצביעים גם על כך שהשתתפותם, בחודשים האחרונים, של קצינים ומשקיפים מרוקאים בתרגילים בינלאומיים המוקדשים לפעולות חילוץ צוללות והתערבויות ימיות, שאורגנו בטורקיה, היא אינדיקציה לעניין קונקרטי וגובר בתחום זה.

פיתוח יכולת מבצעית מקיפה בתחום הצוללות דורש הכשרת צוותים מיוחדים, הקמת תשתית תחזוקה ותמיכה טכנית ופיתוח בסיסים ימיים המסוגלים להכיל מערכות רגישות מסוג זה.

על פי אותם דיווחים, גישתה של מרוקו אינה מוגבלת רק לרכישת צוללות, אלא כוללת גם מודרניזציה של מספנות ופיתוח כלי שיט ימיים מתקדמים למעקב חופי, מאבק בהברחות והגירה לא סדירה, והגנה על אינטרסים כלכליים ימיים, במסגרת חזון רחב יותר למודרניזציה של היכולות הימיות של מרוקו.

מיקומה הגיאוגרפי של מרוקו, עם שני קווי חוף וגבול עם מצר גיברלטר, מעניק לכל פיתוח פוטנציאלי של יכולותיה הימיות ממד אסטרטגי החוצה גבולות לאומיים, בהתחשב ברגישותו של אזור זה, הנחשב לאחד המעברים הימיים הבינלאומיים החשובים והפעילים ביותר בעולם לסחר, אנרגיה וספנות.