נוגדנים חדשים מציעים תקווה למניעת זיהום על ידי נגיף אפשטין-בר
מדענים בארצות הברית פיתחו קבוצת נוגדנים חדשה שעשויה בסופו של דבר לסייע במניעת זיהום על ידי נגיף אפשטין-בר (EBV), אחד הנגיפים הנפוצים ביותר הפוגעים בבני אדם.
נכון להיום, מעריכים כי נגיף EBV הדביק את מרבית המבוגרים ברחבי העולם. במקרים רבים, הזיהום הראשוני גורם למעט או ללא תסמינים ניכרים, מה שמאפשר לנגיף להישאר בלתי מזוהה. עם זאת, לאחר ההדבקה, EBV נשאר בגוף לכל החיים, בדרך כלל במצב רדום ובשליטת מערכת החיסון.
הנגיף משך תשומת לב מדעית במשך זמן רב בגלל הקשרים שלו למספר מצבים בריאותיים. הוא ידוע בעיקר כגורם העיקרי למונונוקלאוזיס זיהומית, אך הוא גם נקשר לסוגי סרטן מסוימים ולטרשת נפוצה. הסיכון לסיבוכים חמורים עשוי להיות גבוה יותר אצל אנשים שמערכות החיסון שלהם מוחלשות, כולל חלק מקבלי השתלות איברים ומח עצם.
במחקר האחרון, חוקרים ממרכז הסרטן פרד האצ'ינסון ואוניברסיטת וושינגטון התמקדו בשני חלבונים שנמצאים על פני השטח של EBV: gp350 ו-gp42. חלבונים אלה משחקים תפקידים חשובים בהאפשרת לנגיף להידבק ולחדור לתאי B, סוג של תאי דם לבנים שהם מרכזיים בתגובה החיסונית של הגוף.
החוקרים פיתחו 10 מועמדים לנוגדנים שנמצאו קודם לכן, המסוגלים למקד את עצמם בחלבונים הוויראליים הללו. שניים מהם הופנו נגד gp350, בעוד ש-eight כיוונו נגד gp42. המטרה הייתה לקבוע אם חסימת חלבונים אלה עשויה למנוע מהנגיף לחדור לתאים רגישים ולהקים זיהום.
אחד מהנוגדנים הראה במיוחד השפעות מגינות מבטיחות כאשר נבדק בעכברים במעבדה עם מערכות חיסון שעוצבו לשחזר תכונות חשובות של התגובה החיסונית האנושית. הממצאים מצביעים על כך שנוגדנים הממוקדים במנגנוני כניסה ספציפיים עשויים לספק דרך להתערב ב-EBV לפני שהוא מתבסס בגוף.
פיתוח נוגדנים אפקטיביים נגד EBV היה אתגר בגלל האינטראקציה המורכבת של הנגיף עם תאי B. לכן, החוקרים חיפשו נקודות פגיעות מדויקות שניתן למקד בהן מבלי להתערב יתר על המידה בתפקוד החיסוני הרגיל.
כדי לשפר את הרלוונטיות של ניסוייהם, הצוות השתמש בעכברים מהונדסים גנטית המסוגלים לייצר נוגדנים עם תכונות הדומות לאלו של בני אדם. מודלים כאלה יכולים לסייע לחוקרים להעריך טיפולים אפשריים עם נוגדנים לפני המעבר לניסויים בבני אדם, אם כי תוצאות מבטיחות בעכברים לא מבטיחות בהכרח שטיפול יהיה בטוח או אפקטיבי בבני אדם.
היישומים הרפואיים הפוטנציאליים עשויים להיות חשובים במיוחד עבור מטופלים העוברים השתלות איברים או מח עצם. מטופלים אלה לעיתים קרובות מקבלים תרופות מדכאות חיסון כדי למנוע דחייה, אך התגובה החיסונית המוחלשת עלולה לאפשר ל-EBV להיות פעיל ולגרום לסיבוכים חמורים.
אחת הדאגות היא מחלה לימפופרוליפרטיבית לאחר השתלה, או PTLD, שבה הלימפוציטים מתחילים להתרבות ללא שליטה. במקרים מסוימים, המצב יכול להתפתח לצורת סרטן אגרסיבית. מניעת זיהום על ידי EBV או הגבלת היכולת שלו להפעיל את עצמו מחדש עשויה להפוך לאסטרטגיה חשובה להגן על מטופלים פגיעים.
הגישה עשויה להיות רלוונטית גם לילדים המקבלים השתלות איברים שמעולם לא נחשפו ל-EBV. מניעת זיהום במטופלים בסיכון גבוה כאלה עשויה להפחית את הסבירות לסיבוכים חמורים הקשורים לנגיף מאוחר יותר.
למרות הממצאים המעודדים, המחקר עדיין נמצא בשלב מוקדם. הנוגדנים עדיין לא נבדקו בניסויים קליניים בבני אדם, וחוקרים יצטרכו לקבוע את הבטיחות, המינון, האפקטיביות ותופעות הלוואי הפוטנציאליות שלהם לפני שיביאו אותם לשימוש רפואי.
הממצאים הם חלק ממאמץ רחב יותר לפתח דרכים חדשות לשלוט ב-EBV. חוקרים ברחבי העולם גם חוקרים אסטרטגיות חיסון שנועדו למנוע זיהום לפני שהנגיף יכול להקים את נוכחותו המתמשכת בגוף.
אם מחקרים עתידיים יאמתו את האפקטיביות של נוגדנים אלה בבני אדם, הם עשויים בסופו של דבר להפוך לחלק מאסטרטגיה מניעתית עבור אנשים בסיכון גבוה במיוחד לסיבוכים הקשורים ל-EBV. לעת עתה, עם זאת, התוצאות מייצגות צעד ניסי חשוב ולא טיפול זמין.
-
22:30
-
21:33
-
21:15
-
21:00
-
20:42
-
20:20
-
20:00
-
19:32
-
19:15
-
19:00
-
18:30
-
18:10
-
17:47
-
17:32
-
17:15
-
17:00
-
16:49
-
16:33
-
16:16
-
16:02
-
15:53
-
15:33
-
15:15
-
14:50
-
14:32
-
14:14
-
13:50
-
13:40
-
13:32
-
13:15
-
13:00
-
12:42
-
12:22
-
12:05
-
11:44
-
11:28
-
11:11
-
10:47
-
10:29
-
10:10
-
10:04
-
09:45
-
09:44
-
09:26
-
09:23
-
09:10
-
08:47
-
08:31
-
08:15
