נשקים קטלניים אוטונומיים: 128 מדינות חוצות שלב ראשון לקראת הסדרה בינלאומית
לאחר יותר מעשור של דיונים, המו"מ הבינלאומי על הנשקים קטלניים אוטונומיים חצה שלב משמעותי. בג'נבה, 128 מדינות הגיעו להסכמה סביב טקסט המציע הגדרה משותפת של מערכות נשק אלו ומזכיר את הצורך לשמור על שליטה אנושית משמעותית בשימושן.
ההסכם אינו מהווה עדיין אמנה ואינו מטיל שום התחייבות משפטית מחייבת. עם זאת, הוא עשוי לשמש כנקודת מוצא למו"מ בינלאומי עתידי כאשר הבינה המלאכותית והאוטונומיה מתקדמות בטכנולוגיות הצבאיות.
הגדרה משותפת לאחר יותר מעשור של דיונים
ההסכמה הושגה ביום שבת במסגרת הקבוצת מומחים ממשלתית (GGE) של האמנה על נשקים קלאסיים מסוימים (CCAC), לאחר מו"מ שנמשך עד שעות מאוחרות של הלילה.
מערכות הנשק הקטלניות האוטונומיות, או SALA, מתייחסות לנשקים המסוגלים, לפי דרגות שונות של אוטונומיה, לזהות ולפגוע במטרות עם התערבות אנושית ישירה מוגבלת, ואפילו ללא התערבות אנושית בעת הפעולה.
החיפוש אחרי הגדרה משותפת הוא אתגר מרכזי. הוא צריך לאפשר למדינות לקבוע בדיוק אילו טכנולוגיות יכולות להיכנס לתחום של הכללים הבינלאומיים העתידיים.
השליטה האנושית במרכז הטקסט
המסמך שאומץ בג'נבה מתעקש במיוחד על הצורך לשמור על שליטה אנושית משמעותית על המערכות הרלוונטיות. הוא גם מזכיר כי התכנון והשימוש שלהן צריכים לכבד את העקרונות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי.
עבור התומכים במסגרת מחמירה יותר, מימד זה הוא יסודי. השימוש במערכות המסוגלות לבחור או לפגוע במטרות בצורה אוטונומית מעורר שאלות על אחריות, ההבחנה בין אזרחים ולוחמים והיכולת של המפעילים לצפות את ההחלטות שתקבל מכונה.
השר ההולנדי לענייני חוץ, תום ברנדסן, אשר מדינתו מנהלת את המו"מ, בירך מג'נבה על "שלב חשוב" מול ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיות הצבאיות.
ה-CICR דורש כללים מחייבים
הועדה הבינלאומית של הצלב האדום (CICR) סבורה כי הפיתוח של נשקים אוטונומיים ללא מסגרת מגבילה מספקת מציב בעיות חמורות מבחינה משפטית, אתית והומניטרית.
הארגון טוען במיוחד להטלת איסור על מערכות שהתנהגותן עלולה להיות בלתי צפויה, כמו גם על אלו שתוכננו או נעשה בהן שימוש כדי להפעיל כוח ישיר נגד בני אדם.
עמדה זו ממחישה את הפער הקיים בין החיפוש אחר הסכמה בין מדינות לבין הדרישות של ארגונים הומניטריים בעד תקנים בינלאומיים מחייבים.
שלב לפני מו"מ אפשרי על אמנה
הטקסט שאומץ בג'נבה הוא אם כן רק שלב ראשון. המועד הבא יהיה במהלך הועידה לבחינה של ה-CCAC המתוכננת לנובמבר.
המדינות יצטרכו אז לקבוע את הצעדים שיש לנקוט בעקבות ההסכמה שהושגה על ידי ה-GGE. בין האפשרויות נמצאת פתיחת מו"מ רשמי שמטרתו לפתח כלי בינלאומי המסדיר את התכנון, הפיתוח והשימוש של נשקים אוטונומיים.
עם זאת, הדרך לאמנה אפשרית עדיין לא ברורה. הפערים בין המדינות לגבי רמת האוטונומיה המתקבלת, דרגת השליטה האנושית הנדרשת והקטגוריות של מערכות שיש לאסור או להסדיר עשויים להקשות עוד יותר על הדיונים.
הבינה המלאכותית מזרזת את הדחיפות של הדיון
ההסכמה מתקיימת בהקשר שבו הטכנולוגיות הצבאיות מתפתחות במהירות. ההתקדמות של הבינה המלאכותית מאפשרת כיום לדמיין מערכות המסוגלות לנתח מידע, לזהות מטרות ולסייע, ואף לאוטומט חלק מההחלטות המבצעיות.
עבור 128 המדינות שהתכנסו בג'נבה, האתגר הוא כיום להפוך הסכמה דיפלומטית ראשונית לכללים מדויקים מספיק כדי ללוות את ההתפתחות הטכנולוגית הזו.
השלב הבא עשוי להיות מכריע: לעבור מהגדרה משותפת למסגרת בינלאומית אמיתית שתוכל לקבוע את הגבולות של האוטונומיה המיועדת לנשקים.
-
18:30
-
18:10
-
17:45
-
17:30
-
17:10
-
16:47
-
16:33
-
16:16
-
16:00
-
15:51
-
15:43
-
15:21
-
15:15
-
15:05
-
14:55
-
14:47
-
14:32
-
14:14
-
14:09
-
14:05
-
13:50
-
13:30
-
13:18
-
13:10
-
12:47
-
12:29
-
12:12
-
11:47
-
11:30
-
11:19
-
11:11
-
10:56
-
10:56
-
10:55
-
10:55
-
10:47
-
10:30
-
10:15
-
10:00
-
09:43
-
09:22
-
09:09
-
08:45
-
08:27
-
08:10
-
07:47
-
07:32
-
07:15
-
21:36
-
21:30
-
21:25
-
21:22
-
20:50
-
20:37
-
20:27
