פיפ"א מתכננת לשנות את הכללים לגבי סיום חוזי שחקנים

11:30

פיפ"א מתכננת להציג שינויים משמעותיים בתקנות המנהלות חוזי שחקנים והעברות, במטרה לקבוע כללים ברורים וצפויים יותר לפיצוי כאשר חוזה מסתיים באופן חד צדדי.

השינויים בסעיף 17 של תקנות פיפ"א לגבי מצב והעברת שחקנים צפויים להיכנס לתוקף בינואר. תחרויות וגופים רלוונטיים בכדורגל ידרשו אז להתאים את התקנות ואת המסגרות החוזיות שלהם להוראות החדשות.

במסגרת המערכת המוצעת, הפיצוי עבור סיום חד צדדי של חוזה יהיה חייב להיות במערכת יחסים סבירה עם הנסיבות של ההסכם. המטרה היא למנוע דרישות כספיות גבוהות מדי שישמשו לחסימת העברות או למעשה יכפו על שחקנים להישאר במועדונים שלהם.

הרפורמה באה בעקבות סדרת סכסוכים הכוללים שחקנים שניסיונם לעזוב את המועדונים שלהם התבצע על ידי סעיפים גדולים של שחרור או סירוב המועדונים לנהל את עזיבתם. המצב סביב השחקן הארגנטינאי יוליאן אלברז ואתלטיקו מדריד הפך לאחד מהדוגמאות הבולטות האחרונות של הדיון.

דיווחים מספרד מצביעים על כך שאתלטיקו הסתמכה על סעיף שחרור של 500 מיליון יורו בחוזה של אלברז תוך דחיית הצעות שדווח כי הגיעו ל-150 מיליון יורו. השחקן היה קשור למעבר פוטנציאלי לברצלונה, אם כי הסכסוך הדגיש שאלות רחבות יותר לגבי כיצד מכניקת השחרור החוזית צריכה לפעול.

השינויים המתוכננים של פיפ"א מגיעים גם על רקע סכסוכים משפטיים קודמים שהאתגרו את המסגרת המסורתית המנהלת העברות בינלאומיות. המקרה של השחקן לשעבר בנבחרת צרפת לאסנה דיארה, לדוגמה, תרם לבחינה רחבה יותר של כללי ההעברה בכדורגל ושל הקשר המשפטי בין שחקנים למועדונים.

המסגרת המוצעת תציג גישות שונות בהתאם אם החוזה מכיל סעיף שחרור. כאשר קיים סעיף מוגדר בבירור, הסכום המוסכם ישמש בדרך כלל כנקודת התחלה לקביעת הפיצוי, אלא אם כן המספר נחשב מופרז או לא הוגן.

עבור חוזים ללא סעיף שחרור, הפיצוי יוערך במקום זאת באמצעות מגוון של גורמים. אלו יכולים לכלול את הערך הנותר של החוזה, שכר שלא שולם, ערך השירותים של השחקן, הפסדים פוטנציאליים שספג המועדון, עלות מציאת תחליף ונזקים כספיים אחרים שניתן להוכיח.

הגישה החדשה מיועדת להפוך את הפיצוי ליותר שקוף ואובייקטיבי, תוך מתן ודאות רבה יותר למועדונים ולשחקנים לגבי ההשלכות הכספיות של סיום חוזה מוקדם.

נציגי השחקנים דיווחו כי הם קיבלו בברכה את השינויים המוצעים, במיוחד מכיוון שהמערכת הקיימת הסתמכה לעיתים קרובות על הערכות מקרה-מקרה ללא מתודולוגיה עקבית. זה הוביל להבדלים משמעותיים בפרסי הפיצוי בין סכסוכים פרטיים והקשה על חיזוי העלות הפוטנציאלית של סיום חוזה.

הרפורמה של פיפ"א מכוונת גם להפחית סכסוכים משפטיים ממושכים בין שחקנים למועדונים. על ידי הקמת קריטריונים ברורים יותר לחישוב הפיצוי, הגוף המנהל של כדורגל מקווה ליצור מערכת מאוזנת יותר המגנה על התחייבויות חוזיות מבלי לאפשר לעונשים כספיים להפוך למכשולים לא פרופורציונליים למוביליות של שחקנים.

הנושא הפך להיות חשוב יותר ויותר כאשר דמי ההעברה ושכר השחקנים הגיעו לרמות חסרות תקדים. מועדונים מסתמכים על הגנות חוזיות כדי להגן על השקעותיהם, בעוד ששחקנים ונציגיהם טוענים שסעיפים מופרזים יכולים להגביל את המוביליות המקצועית ולה undermine את יכולתם לשנות קבוצות.

כללים חדשים אלו ישאפו אפוא למצוא איזון בין האינטרסים של מועדונים המחפשים הגנה על השקעותיהם לבין שחקנים המחפשים חופש רב יותר לנהל את הקריירות שלהם.

אם ייושמו כפי שמתוכנן, הרפורמות עשויות להיות בעלות השלכות משמעותיות על מו"מ העברות עתידיים ועל סכסוכים חוזיים ברחבי כדורגל הבינלאומי. המחלוקות סביב אלברז סייעו להביא תשומת לב מחודשת לנושא, אך השינויים המוצעים מיועדים לטפל במסגרת הרגולטורית הרחבה יותר ולא במקרה בודד.