צרפת פרסה 70,000 שוטרים וג'נדרמים לקראת גל חדש של הפגנות

צרפת מתכוננת ליום נוסף של הפגנות כאשר חוסר שביעות הרצון החברתי והחילוקי דעות הפוליטיים מפעילים לחץ נוסף על ממשלת הנשיא עמנואל מקרון. הרשויות הודיעו על פריסת 70,000 שוטרים וג'נדרמים להפגנות של יום שבת, עלייה של כ-20% בהשוואה לשבוע שעבר, בעקבות חששות לגבי אלימות מחודשת ונזק לרכוש ציבורי ופרטי.

המבצע הביטחוני מגיע לאחר סדרת הפרעות ב-17 באוקטובר, כאשר מספר מקומות חוו אירועים חמורים, כולל תקיפה ואש בבית העירייה ההיסטורי בלימוז'. הממשלה מנסה במקביל לחדש את הדיונים עם ארגוני הסטודנטים, אשר תלונותיהם חורגות מעבר לחינוך וכוללות שכר, כוח קנייה ואיכות השירותים הציבוריים.

עם הבחירות הנשיאותיות המתקרבות בעוד שישה חודשים, המשבר מתפתח למבחן רחב יותר ליכולת הממשלה לטפל בדרישות חברתיות תוך שמירה על הסדר הציבורי והיציבות הפיננסית.

הממשלה משלבת אמצעי ביטחון עם דיאלוג פוליטי

מקרון נפגש עם נציגי ארגוני הסטודנטים בארמון האליזה ביום שישי, מה שמסמן את הפגישה הראשונה שלו מאז שהחלה תנועת המחאה. הדיונים נועדו לתת לנציגי הסטודנטים הזדמנות להציג את חששותיהם ולהסביר את השינויים שהם מצפים מהממשלה.

ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו צפוי גם להיפגש עם נציגי הסטודנטים ביום שני. בינתיים, הממשלה התחייבה לבחון את ההגשות שנאספו דרך פלטפורמה מקוונת שהושקה בתחילת אוקטובר.

עם זאת, הפגישות לא יצרו הערכה משותפת בין קבוצות הסטודנטים לגבי הסיכויים להתקדמות משמעותית. נתנאל קומפרי, ראש ארגון רנואר אטודיאנט ותומך במפלגת הנשיאות רנסנס, ציין כי נציגי הסטודנטים יחזרו על דרישותיהם.

פייר סורסה, המוביל את ארגון הסטודנטים בתיכונים, הביע ספקנות רבה יותר, ושאל אם הפגישות יובילו להתחייבויות קונקרטיות או סתם יעניקו הזדמנות לנשיא להקשיב למוחים.

לכן, התגובה של הממשלה נבחנת לא רק לפי נכונותה לשתף פעולה עם הסטודנטים אלא גם אם הדיונים יובילו לצעדים ספציפיים העוסקים בדאגות הכלכליות והחינוכיות שלהם.

פריסת הביטחון הורחבה לאחר אלימות קודמת

שר הפנים לורן נונז הודיע על גיוס 70,000 שוטרים וג'נדרמים כדי לפקח על האספות של יום שבת. המבצע ימשוך אנשי צוות ממספר מחלקות ויכלול יחידות מתמחות, לצד כ-20 רכבי צנטור משוריינים המופעלים על ידי הג'נדרמריה ו-15 רכבי משטרה מצוידים ברובי מים.

הרשויות הצדקו את הנוכחות המוגברת על ידי הפניות להודעות המופצות ברשתות החברתיות אשר, לפי נונז, מעודדות אלימות ושוד. השר ייחס קריאות אלו לקבוצות קיצוניות שמאליות ותנועות רדיקליות אחרות.

מקרון קרא לתגובה החזקה ביותר האפשרית למעשים פליליים, מאשים קבוצות קיצוניות שמאליות בניסיון לערער את הרפובליקה. דבריו הגבירו עוד יותר את חילוקי הדעות הפוליטיים לגבי אופן טיפול הממשלה במהומות.

הממשלה גם הציגה הגבלות יוצאות דופן באזורים נבחרים, כולל עוצר ואיסורים על הפגנות. מקרון אמר כי רק הפגנות המאורגנות על ידי איגודים מקצועיים יאושרו במסגרת הגישה הנוכחית.

אספות מתוכננות בליון ובמרסיי נאסרו, אם כי ההחלטות עשויות להתמודד עם אתגרים בפני בתי המשפט המנהליים. בפריז, הרשויות אישרו הפגנה אחת בלבד. הרשויות המקומיות קראו לתושבים לנקוט זהירות, בעוד שהמשטרה ייעצה לסוחרים לשקול סידורי אבטחה פרטיים כדי להגן על נכסיהם.

מעצרים והפרעות לעסקים מעלים חששות כלכליים

שר המשפטים ג'רלד דארמנין דיווח כי 217 אנשים הושמו במעצר לאחר כ-2,700 מעצרים הקשורים להשחתה ושוד. לפי השר, כמעט 3,000 עסקים נפגעו מהמהומות.

דארמנין תיאר את היקף ההליכים המשפטיים כתופעה חסרת תקדים, והדגיש את העומס המוטל על אכיפת החוק ועל מערכת המשפט.

הנזק למבנים מסחריים הוסיף מימד כלכלי למשבר. מעבר לעלות המיידית של תיקונים וסחורות גנובות, עסקים מתמודדים עם חוסר ודאות לגבי תנאי ההפעלה, גישה של לקוחות וביטחון העובדים ורכושם.

הרשויות מנסות למנוע חזרה על האירועים מהשבוע הקודם, אך הצעדים הביטחוניים המורחבים עוררו גם חששות לגבי זכויות האזרח.

המפלגה השמאלית לא פראנס אינסומיז, בראשות ז'אן-לוק מלנשון, גינתה את גישת הממשלה כהסלמה אוטוריטרית. המפלגה טוענת שההגבלות המוטלות בשם הסדר הציבורי מסכנות את החירויות הבסיסיות.

החילוקי דעות משקפים חלוקה רחבה יותר לגבי איך הרשויות צריכות להגיב לתנועה המונעת בחלקה על ידי חוסר שביעות רצון מהסטנדרטים לחיים ושירותים ציבוריים.

אורליאן מתכוננת לעימות פוליטי

מתיחות צפויה גם להימשך מעבר לתנועת הסטודנטים. המפלגה הלאומית (RN), המפלגה הימנית הקיצונית בראשות מארין לה פן ויורדן ברדלה, מתכננת לקיים קונגרס באורליאן בשבת וביום ראשון.

המאורגנים והרשויות מתכוננים לעימותים אפשריים בין תומכי RN לבין מתנגדי המפלגה. בין 20,000 ל-30,000 מפגינים אנטי-ימניים צפויים, כולל דמויות פוליטיות ואיגוד מקצועי כגון מנהיג המפלגה הסוציאליסטית אוליביה פור וראש האיגוד הכללי של העבודה (CGT) סופי בינה.

לואי אליוט, סגן נשיא RN, קרא לרשויות להבטיח את ביטחונם של המפגינים.

האירועים המתוכננים מדגימים כיצד המהומות הנוכחיות חופפות עם חלוקות פוליטיות רחבות יותר בצרפת. מיקומה של RN בסקרים המוזכרים בדיון הפוליטי הגדיל את משמעות המשבר לקראת הבחירות הנשיאותיות הצפויות בעוד שישה חודשים.

למרות שההפגנות נבעו מתלונות חברתיות, העימות כרגע כולל דעות מתמודדות על אכיפת החוק, סמכות הממשלה, מדיניות כלכלית וכיוונה העתידי של הפוליטיקה הצרפתית.

הממשלה מתמודדת עם לחץ תקציבי ופיננסי

המשבר מת unfolding כאשר הממשלה מתכוננת לתקציב חדש תחת מגבלות פיסקליות קשות. החוב הציבורי ולחץ לצמצם את הגירעון מגבילים את היקף ההתחייבויות להוצאות, גם כאשר המפגינים דורשים שיפורים בשכר, כוח קנייה, חינוך ושירותים ציבוריים.

שוקי ההון החלו לשקף חששות לגבי המצב הפוליטי והפיסקלי של המדינה. התשואה על אגרות החוב הממשלתיות הצרפתיות ל-10 שנים עלתה מעל 5%, רמה שלא נראתה מאז 2002, לפי המידע שניתן.

עלויות ההלוואה הגבוהות עשויות להקשות על המדינה לממן את חובותיה ולהקשות על מאמצים לשחזר את האמון במימון הציבורי.

כלכלנים המוזכרים בחומר המקורי ציפו גם כי מודיס תודיע על אפשרות להורדת דירוג האשראי הריבוני של צרפת ביום שישי בערב. החלטה כזו עשויה להוסיף ללחצים על ההלוואות, אם כי ההודעה הצפויה לא צריכה להתפרש כתוצאה מאושרת ללא החלטת דירוג רשמית.

השילוב של חוסר ודאות פוליטי, מהומות חברתיות ומגבלות פיסקליות יוצר סביבה קשה עבור הממשלה כאשר היא מנסה לגבש תגובה להפגנות.

סדר יום בינלאומי מופרע על ידי מהומות פנימיות

המשבר הפנימי השפיע גם על לוח הזמנים הדיפלומטי של מקרון. ארמון האליזה הודיע על דחיית ביקור רשמי בניגריה ובסנגל שתוכנן ל-28-31 באוקטובר.

בינתיים, לקורנו צפוי לבקר בלימוז', אחת הערים שנפגעו הכי קשה מאלימות השבוע הקודם. הביקור נועד להדגיש את נוכחות המדינה בקהילות שנפגעו מההפרעות.

התפתחויות אלו מדגישות את המידה שבה המהומות משפיעות על סדרי העדיפויות של הממשלה, מהמבצעים הביטחוניים הפנימיים ועד ההתחייבויות הבינלאומיות.

מבחן רחב יותר לממשלת מקרון

צרפת ניצבת כעת בפני מספר אתגרים חופפים: כעס ציבורי על רמות החיים, חילוקי דעות לגבי השימוש בכוחות המשטרה, פולריזציה פוליטית והגברת הביקורת על הפיננסים הציבוריים של המדינה.

פריסת 70,000 אנשי ביטחון מדגימה את העדיפות שהממשלה מעניקה למניעת אלימות נוספת. עם זאת, נוכחות משטרתית משמעותית בלבד לא צפויה לפתור את התלונות הבסיסיות המניעות את ההפגנות.

המבחן המיידי יהיה האם האספות של יום שבת יכולות להתרחש ללא גל חדש של אירועים חמורים. מעבר לכך, אמינות הממשלה תתלה במידה רבה אם הדיונים עם ארגוני הסטודנטים יניבו תגובות מוחשיות לדאגות לגבי חינוך, שכר ושירותים ציבוריים.

כשהבחירות הנשיאותיות מתקרבות, האיזון בין השבת הסדר הציבורי לבין טיפול בסיבות לחוסר שביעות הרצון החברתי צפוי להישאר מרכזי בדיון הפוליטי בצרפת.