שיחות ממשלת ישראל: יהדות התורה מסרבת לתמוך בנתניהו או במועמד המתחרה

09:05

המגעים הפוליטיים בישראל קיבלו תפנית בלתי צפויה לאחר שיהדות התורה, בעלת ברית ותיקה של בנימין נתניהו, סירבה לתמוך בכל מועמד להקמת הממשלה הבאה. המפלגה האולטרה-אורתודוקסית הודיעה על עמדתה במהלך התייעצויות עם הנשיא יצחק הרצוג בירושלים ביום חמישי, 5 בנובמבר 2026.

ההחלטה היא בעלת חשיבות רבה במיוחד משום שהמפלגה מחזיקה בשבעה מושבים בכנסת, מה שהופך את תמיכתה לגורם פוטנציאלי חשוב בקביעת הרכב הקואליציה הממשלתית הבאה.

סטודנטים בישיבות הם בעדיפות על פני בריתות פוליטיות

במהלך הפגישה עם הנשיא הרצוג, יצחק פינדרוס, חבר הכנסת המייצג את יהדות התורה, הבהיר כי הדאגה המיידית של המפלגה היא מעמד הסטודנטים הלומדים טקסטים דתיים בישיבות.

המפלגה רוצה שהממשלה הבאה תשים את ההגנה על הסטודנטים הללו ואת הנסיבות שלהם במרכז סדר היום הפוליטי שלה. פינדרוס הדגיש שהמשלחת הגיעה לדון בעדיפויות מדיניות ולא לתמוך בדמויות פוליטיות מסוימות.

עמדה זו משקפת את חשיבות החינוך הדתי והסדרים החוקיים המפקחים על סטודנטים בישיבות במסגרת הא agenda הפוליטית האולטרה-אורתודוקסית.

נתניהו מאבד שבע המלצות פוטנציאליות

על ידי סירוב להמליץ על מועמד, יהדות התורה החזיקה שבע המלצות שיכלו לחזק את מעמדו של נתניהו בהתייעצויות הנשיאותיות.

עם זאת, יש להבין את החלטת המפלגה לא כהכחשה מוחלטת של ראש הממשלה היוצא ולא כסירוב סופי להשתתף בממשלה בראשותו. עמדתה משאירה מקום למו"מ נוסף, במיוחד אם דרישותיה בנוגע לסטודנטים הדתיים יקבלו תשומת לב מספקת.

תנועות פוליטיות אחרות כבר הצביעו על העדפותיהן. ש"ס, הציונות הדתית וזכות תמכו בנתניהו, בעוד ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן, תמכה בגדי איזנקוט, מנהיג מפלגת ישר.

הליכוד ואצ"ל צפויים גם להמליץ על נתניהו, בעוד שהדמוקרטים, רע"ם, הרשימה המשותפת, ביחד וישר צפויים לתמוך באיזנקוט.

הרצוג מתמודד עם החלטה קריטית

ההתייעצויות של הנשיא יצחק הרצוג נועדו לקבוע איזו דמות פוליטית יש לה את הסיכויים החזקים ביותר להרכיב רוב פרלמנטרי.

לאחר סיום הדיונים, הנשיא ימנה חבר כנסת לנסות להרכיב את הממשלה הבאה. המועמד המיועד יהיה לו 28 יום להשיג את התמיכה הפוליטית הנדרשת, עם אפשרות להארכה נוספת של 14 יום.

ההחלטה של יהדות התורה מוסיפה שכבת אי-ודאות נוספת לתהליך פוליטי שכבר מסובך. שבעת מושביה עשויים להיות חשובים במיוחד במהלך המו"מ הקואליציוני, במיוחד אם אף מחנה פוליטי מוביל לא מצליח להשיג רוב פרלמנטרי רחב מספיק.

עמדת המפלגה גם מדגישה את השפעת הדרישות הסקטוריאליות בפוליטיקה הקואליציונית הישראלית, שבהן מו"מ על סוגיות דתיות, חינוכיות ומוסדיות יכולות להיות מכריעות כמו בריתות פוליטיות מסורתיות.