שכבת הקרח של גרינלנד הצטמקה זו השנה ה-30 ברציפות, אומר סקר דני
שכבת הקרח של גרינלנד המשיכה לאבד מסה זו השנה ה-30 ברציפות, לפי הסקר הגיאולוגי של דנמרק וגרינלנד (GEUS), מה שמדגיש את ההשפעה ארוכת הטווח של ההתחממות הגלובלית על אזור הארקטי.
שכבת הקרח מכסה כ-80% משטח גרינלנד, והיא נמצאת בירידה מתמדת מאז עונת 1995–1996, אז היא רשמה בפעם האחרונה עלייה שנתית במסה. חוקרים מתארים את הירידה המתמשכת כסימן אקלים משמעותי ולא כתנודה קצרה טווח.
GEUS מעריך שגרינלנד איבדה כ-173 מיליארד טון קרח במהלך עונת 2025–2026, בהשוואה לכ-130 מיליארד טון בשנה הקודמת. למרות שההפסדים משמעותיים, הם עדיין נמוכים מהשיא שנרשם בשנת 2012, אז שכבת הקרח איבדה כ-458 מיליארד טון.
חוקרים מזהירים ששנים בודדות יכולות להיות מושפעות מאוד מתנאי מזג האוויר, מה שהופך אותן לא מספקות לקביעת מגמות אקלים ארוכות טווח. עם זאת, העובדה ששכבת הקרח חוותה הפסדים נטו במשך שלושה עשורים מספקת אינדיקציה הרבה יותר חזקה למגמת חימום מתמשכת.
סיגנה הלרופ לארסן, חוקרת המתמחה בגלאציולוגיה ואקלים, אמרה שהירידה המתמשכת מחזקת את הדאגות שהעלייה בטמפרטורות הגלובליות מאיצה את אובדן הקרח בגרינלנד.
ההשלכות מתרחבות מעבר לארקטי. ככל ששכבת הקרח נמסה, כמויות הולכות וגדלות של מים מתוקים נכנסות לאוקיינוס, מה שתורם לעליית מפלס הים הגלובלי. מדענים גם עוקבים אחרי ההשפעות הפוטנציאליות של זרימת המים המתוקים הזו על מחזור האוקיינוס והמליחות.
תשומת לב מיוחדת ניתנת למחזור ההפוך האטלנטי (AMOC), מערכת אוקיינית עיקרית שמעבירה מים חמים צפונה ומשחקת תפקיד חשוב באקלים של אזור צפון האוקיינוס האטלנטי וסקנדינביה.
בעוד שמדענים ממשיכים לחקור כיצד אובדן הקרח של גרינלנד עשוי להשפיע על תהליכים אוקייניים בקנה מידה רחב, הירידה הבלתי פוסקת של שכבת הקרח במשך שלושה עשורים נחשבת באופן נרחב כאינדיקטור ברור של האקלים המשתנה בארקטי.
-
18:44
-
18:41
-
18:38
-
15:00
-
14:42
-
14:33
-
14:10
-
13:43
-
13:40
-
13:20
-
13:16
-
13:00
-
12:47
-
12:32
-
12:15
-
11:57
-
11:48
-
11:32
-
11:15
-
10:55
-
10:47
-
10:29
-
10:20
-
10:10
-
10:09
-
09:47
-
09:30
-
09:10
-
08:47
-
08:32
-
08:15
