- 14:12ממלכת מרוקו מהווה את השער "הטוב ביותר" לאפריקה
- 10:47רבקה גרינשפן: ממלכת מרוקו היא מודל אמיתי למדינות אחרות
- 10:14פוטסל: מרוקו במקום השישי בעולם ומובילה באפריקה
- 09:52מרוקו, שותפה פעילה של נאט"ו בשכונה הדרומית
- 13:03ריבונות תעשייתית: מרוקו מתבססת על תעשיית המוליכים למחצה
- 12:33מרוקו, שותפה אסטרטגית מרכזית של ארצות הברית לביטחון ויציבות באפריקה
- 11:13חיזוק היחסים הבילטרליים: נשיא הסנאט הצ'יליאני מבקר במרוקו
- 10:18האיחוד האירופי ומרוקו יוצרים קשרים הדוקים יותר למען שותפות אסטרטגית חזקה יותר
- 09:29צרפת חוזרת על תמיכתה בריבונותה של מרוקו על הסהרה שלה
עקבו אחרינו בפייסבוק
חברות מרוקאיות בצומת דרכים: המעבר לכלכלה דלת פחמן
מול אתגרי אקלים הולכים וגדלים ולחץ בינלאומי להפחית את פליטת הפחמן, עסקים מרוקאים מוצאים את עצמם בנקודת מפנה מכרעת במסלולם. המעבר לכלכלה דלת פחמן הוא כיום הכרח אסטרטגי החורג הרבה מעבר לשיקולים סביבתיים פשוטים, והופך למנוף חיוני לחיזוק התחרותיות על הבמה העולמית.
עם פליטות עולמיות העולה על 43 מיליארד טון בשנה, השגת יעדי הסכם פריז דורשת שיפוץ מעמיק של דגמי הייצור והצריכה. בהקשר זה, מרוקו יישמה מדיניות רפורמה שאפתנית, כמו "תוכנית האקלים 2020-2030" ו"אסטרטגיית הפחמן הלאומית", שמטרתן לארגן מחדש את תמהיל האנרגיה של המדינה כך שהוא יתבסס ב-64% על מקורות מתחדשים עד 2030, תוך שאיפה לנייטרליות פחמן עד 2050.
למרות ההתקדמות הללו, חברות מרוקאיות מתמודדות עם אתגרים כלכליים ורגולטוריים משמעותיים. לדוגמה, הכנסת מס פחמן על מוצרים עם טביעת רגל פחמנית גבוהה על ידי האיחוד האירופי משפיעה על כמעט 65% מהיצוא המרוקאי, ובכך מסבכת את התחרותיות של חברות לאומיות בשווקים הבינלאומיים. יחד עם זאת, אימוץ "שינון פחמן" ככלי למדידת טביעת הרגל האקולוגית מעודד חברות להפגין את מחויבותן להפחתת פליטות, בסביבה שבה המשקיעים מייחסים יותר ויותר חשיבות לקריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל (ESG).
למרות המכשולים הללו, המעבר לכלכלה דלת פחמן מציע הזדמנויות כלכליות ניכרות. חברות העוסקות בנתיב זה מחזקות את מעמדן בשווקים הבינלאומיים, נהנות ממימון בר קיימא ומנהלות את משאביהן בצורה יעילה יותר, ובכך מגדילות את עמידותן בפני תנודות במחירי האנרגיה.
בתהליך זה, למוסדות פיננסיים יש תפקיד מרכזי. בהקשר זה, "בנק אפריקה" אימצה גישה פרואקטיבית בתמיכה בקיימות, על ידי הכשרת הצוותים שלה באמצעות "אקדמיית בנק אפריקה" בשיתוף "Bureau Veritas", על מנת להדריך חברות לקראת פתרונות המימון הטובים ביותר לאסטרטגיות הפחתת הפליטות שלהן.
על מנת להאיץ את המעבר הירוק הזה, הבנק השיק מספר פתרונות פיננסיים חדשניים, כגון:
*כיפה כחולה: תמיכה בהשקעות בניהול מים ושפכים לצמצום טביעת הרגל האקולוגית.
*Cap Energy: מימון ספציפי המקל על המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים מאובנים.
*פיננסים בר קיימא: פלטפורמת מימון ירוק התומכת בפרויקטים בהתאם ליעדי הפחתת פליטות.
*BMCE FODEP III: תוכנית למלחמה בזיהום תעשייתי, עוזרת להפחית את ההשפעה הסביבתית והבטחת עמידה בתקנים אקולוגיים מודרניים.
לאור התפתחויות אלו, המעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה אתגר אסטרטגי מהותי עבור חברות מרוקו, לא רק כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות ההולכות וגוברות, אלא גם לחזק את כושר התחרות שלהן ולהבטיח את קיימותן בסביבה כלכלית גלובלית המשתנה ללא הרף.
תגובות (0)