- 18:26ראש הממשלה הזמני החדש של סוריה נשבע לצדק ולזכויות מיעוטים על רקע מאמצי הבנייה מחדש
- 17:32תקציב המלחמה הישראלי לשנת 2025 מסתכם ב-38 מיליארד דולר: ההוצאה הגדולה ביותר
- 17:17אנס מוסא: מרוקאי ראשון בגמר גביע העולם
- 17:01המגמות המשמעותיות ביותר הצפויות בבינה מלאכותית ב-2025
- 16:31מרוקו, צרפת חווה 'תור הזהב החדש' בשיתוף פעולה
- 16:16האו"ם אימץ שתי טיוטות החלטות להפסקת אש ברצועת עזה ולתמוך באונר"א
- 15:45חופש תחת מעקב: הגנה על זכויות אדם בעידן הדיגיטלי
- 15:30OHB Venture Capital סיימה את המימון למבחן קיבוע פחמן דו חמצני גדול במרוקו
- 15:23אוסטין לעמיתו הישראלי: אנו תומכים במעבר פוליטי שליו ומקיף בסוריה
עקבו אחרינו בפייסבוק
תקציב המלחמה הישראלי לשנת 2025 מסתכם ב-38 מיליארד דולר: ההוצאה הגדולה ביותר
תקציב משרד המלחמה הישראלי נחשב להוצאה הממשלתית הגדולה ביותר בתקציב 2025, שכן הוא צפוי להגיע בשנה הבאה ל-136 מיליארד שקל (37.9 מיליארד דולר), שהוא תקציב המלחמה השני בגודלו בתולדות ישראל. הגדול ביותר היה ב-2024 כשהגיע ל-188 מיליארד שקל (52.3 מיליארד דולר).
אבל מדובר במספר קצת מטעה, לפי "כלכליסט" בתוך הסכום האסטרונומי הזה מוקצים כ-25 מיליארד שקל לכיסוי הוצאות מלחמה שכבר נגרמו ב-2024 וכ-22 מיליארד שקל מגיעים מסיוע אמריקאי. יש חפיפה בין שני הסכומים, כי 6 מיליארד שקל של סיוע אמריקאי מוקצים לכיסוי הוצאות המלחמה לשנת 2024. כפי שקרה בשנתיים האחרונות, ישנה אפשרות סבירה שהתקציב ייפתח שוב במהלך השנה לאחר פרסום ההמלצות המלאות של ועדת נגל לחקר בניית כוח ותקציב המלחמה. עוד בהקשר זה נכתב במסמך כי משרדי המלחמה והאוצר סיכמו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוכנית רב שנתית לבניית כוח בהיקף של 82.4 מיליארד שקל, כאשר 10 מיליארד שקל כבר נכללו בתקציב המלחמה לשנת 2025 לאחר עבודת הוועדה. לאחר השלמת התכנית יעלה תקציב התכנית ל-100 מיליארד שקל. המשמעות היא שלוועדה יש השפעה של כ-17.8 מיליארד שקל אם לא תציע הגדלת הכנסות או הקטנת הוצאות, לפי האתר הישראלי.
כמו כן, כוללת הצעת התקציב פירוט של המלצות הביניים של ועדת נגל שטרם פורסמו במפורש. בהצעה נכתב כי עיקרי מסקנות הביניים הן חיזוק אבזור מערכות ההגנה האווירית, כלי השטח JLTV ונשק אווירי, שיפור תנאי השכר לכ-8,000 עובדים בטווח הקצר, עם הארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים. ותוספת מיידית של 50 תקנים לטיפול בנושאים של מחלקת שיקום ומשפחות. עוד עולה מהמסמך כי מאז פרוץ המלחמה יותר מ-11,900 איש הגישו בקשה להכרה כנכים על ידי הצבא הישראלי החל מאוקטובר 2024, וההערכה היא כי בשנת 2025 תחול עלייה בנכויות הפיזיות והנפשיות. ניידות, דיור, טיפולים רפואיים וטיפולי שיקום". בין אוגוסט 2023 לאוקטובר 2024 כ-160 אלמנות עם ילדים, כ-500 יתומים וכ-. 1000 הורים שיתנו חסות למשפחות.
השפעות המלחמה על תקציב ישראל
לפי הצעת התקציב, הוצאות ישירות למלחמה, שהחלה ב-2023, ילוו את תקציב משרד המלחמה עד 2026 לפחות. ההצעה קובעת מתן פיצויים בשווי 120 מיליארד שקל בחלוקה הבאה: 17 מיליארד שקל ב-2023, 66 מיליארד שקל ב-2024, 25 מיליארד שקל ב-2025 ו-12 מיליארד שקל נוספים ב-2026. באשר לתקציב המלחמה בלבנון , הוא יסתכם בכ-3 מיליארד שקל ב-2024, ו-5 מיליארד שקל בשנה 2025.
המסמך מתייחס גם לנושאי כוח אדם ובין היתר מציג את הגידול השנתי בהוצאות הפנסיה הקבועות במשרד המלחמה. אם ב-2014 הוציא הצבא 6.7 מיליארד שקל על תשלומי פנסיה לגמלאי קבע, ב-2025 סכום זה יגיע ל-10.5 מיליארד שקל, שכן לפי הצעת התקציב "העלאה הזו נובעת בין היתר מהצמדת הפנסיה של גמלאי צה"ל. לפנסיה לפנסיה". לגמלאים קבועים, עם מדד המחירים לצרכן ותוחלת חיים עולה".
התייחסויות נוספות הקשורות לתחום ענייני כוח אדם כוללות התייחסות לצעדי חקיקה שטרם הושלמו בכנסת, כגון הארכת השירות הסדיר של גברים ל-36 חודשים והכשרת תוספות בלתי חוקיות לרמטכ"ל במסגרת הסכם בין משרדי האוצר והביטחון.
סוגיית כוח אדם מעניינת נוספת המופיעה במסמכי התקציב היא גיוס חרדים והעלות הכספית של מהלך זה, בסעיף "שינויים במספר החיילים המגויסים". המסמך מציין כי "שירות חרדים כרוך בעלות גבוהה יותר, בהשוואה לחייל רגיל להתגייסות לצבא ישראל, דבר הניכר בין היתר בתשלומי משפחות למתאימים, צרכים תזונתיים ודתיים, הכשרה ייחודית ועוד. ," אך "למרות זאת, הגברת השירות החרדי בצבא הישראלי תיתן מענה לצורכי הביטחון, ותהווה תרומה כלכלית משמעותית להפחתת נטל השירות על האוכלוסייה העובדת ולהפחתת ההשפעה הכלכלית השלילית הנובעת מכך -שירות אורתודוקסי יתרום לשילוב אוכלוסייה זו בעולם העבודה".