- 15:30חיזוק הקשר הימי: מרוקו והארגון הימי הבינלאומי
- 15:03המתיחות במזרח התיכון מתעצמת: מותו של מנהיג חמאס גורם לעימות מתמשך
- 13:00טראמפ טוען לאבהות של הפריה חוץ גופית על רקע מחלוקת על טיפולי פוריות
- 11:12תערוכת הרכב של פריז 2024: עידן חדש לניידות ידידותית לסביבה
- 10:40הזהב עולה על 2,700 דולר לאונקיה, שיא היסטורי
- 10:15חברי וואן דיירקשן מביעים שהם "שבורי לב" על אובדנו של ליאם פיין
- 09:50רבאט, בירת הספרים העולמית 2026: פלטפורמה תרבותית
- 09:10דימויים של התעללות מינית בילדים הנוצרים בבינה מלאכותית מגיעים ל"נקודת מפנה", אומר כלב השמירה
- 08:35האיחוד האירופי מאשר מחדש את חשיבות השותפות האסטרטגית שלו עם מרוקו
עקבו אחרינו בפייסבוק
גל חסר תקדים: הסחר המרוקאי-ישראלי משגשג בתוך הסכסוך בעזה
בהתפתחות יוצאת דופן, הסחר בין מרוקו לישראל זינק בשנת 2024, והגיע לרמות חסרות תקדים למרות הסכסוך המתמשך בעזה. הפריחה הכלכלית הזו, שהונחתה על ידי הסכמי אברהם 2020, עוררה ויכוחים ביקורתיים על ההשלכות של העמקת הקשרים הכלכליים בתוך משברים הומניטריים.
על פי הנתונים העדכניים ביותר של מכון אברהם להסכמי שלום, הסחר הדו-צדדי בין מרוקו וישראל הגיע ביוני 2024 ל-8.5 מיליון דולר, המהווה עלייה מדהימה של 124% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023. במהלך ששת החודשים הראשונים של 2024, הסכום הכולל נפח המסחר הגיע ל-53.2 מיליון דולר, זינוק של 64% מהשנה הקודמת.
העלייה המשמעותית הזו בסחר מתרחשת על רקע המבצעים הצבאיים המתמשכים של ישראל בעזה, שגררו גינוי בינלאומי נרחב, כולל מרבים בתוך מרוקו. הסכסוך, שנמצא כעת בחודש העשירי שלו, הביא לאסון הומניטרי, כאשר אלפי אזרחים פלסטינים נלכדו באש הצולבת.
מערכת היחסים הכלכלית המתפתחת בין מרוקו לישראל היא בולטת ושנויה במחלוקת. חלק מהאנליסטים טוענים שהסחר המתרחב של מרוקו עם ישראל, במיוחד בתקופה כה סוערת, משקף תעדוף מדאיג של אינטרסים כלכליים על פני סולידריות עם העם הפלסטיני - מטרה שמרוקו דגתה באופן היסטורי.
שינוי זה עלול לערער את מעמדה ארוכת השנים של מרוקו כתומך נלהב בזכויות הפלסטינים ועלול להרחיק חלק ניכר מאוכלוסייתה, שנותרה אוהדת למצוקת הפלסטינים תחת הכיבוש הישראלי. הפגנות פרצו בערים גדולות כמו טנג'יר, קזבלנקה ומחוץ לפרלמנט ברבאט, כאשר מפגינים דרשו מהממשלה לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל.
בעוד שהיתרונות הכלכליים של סחר מוגבר ניכרים - המשתרעים על מגזרים כמו חקלאות, תיירות ושירותים - יש חשש גובר שהרווחים הללו כרוכים במחיר מוסרי. החתימה על הסכמי אברהם, שהקלה על חיזוק הקשרים הדיפלומטיים בין מרוקו וישראל בדצמבר 2020, התקבלה בתחילה כצעד לקראת שלום ושיתוף פעולה אזורי. עם זאת, ההסכמים זכו לביקורת גם על כך שהם הצידו את סוגיית הליבה של מדינה פלסטינית, תוך התמקדות בקשרים כלכליים ודיפלומטיים, שמעט לטפל בגורמים השורשיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
החלטת ממשלת מרוקו לחזק את הקשרים עם ישראל גררה ביקורת מצד כמה פלגים פוליטיים במדינה, הרואים בצעד בגידה בהתחייבויות ההיסטוריות של מרוקו. בעוד שהממשלה מגנה על פעולותיה כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר לשיפור מעמדה הגיאופוליטי והחוסן הכלכלי של מרוקו, העיתוי והאופטיקה של מהלכים כאלה נותרו במחלוקת.
מבחינה אזורית, מרוקו לא לבד בהרחבת יחסיה הכלכליים עם ישראל. גם הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים גדל, אם כי ההקשר שונה עבור כל מדינה. לדוגמה, הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות הגיע ל-271.9 מיליון דולר ביוני 2024, עלייה מתונה של 5% מיוני 2023. עם זאת, צמיחה זו מחווירה בהשוואה לזינוק שנראה בסחר מרוקו-ישראל, מה שגרם לבדיקה נוספת של מעמדה הייחודי של מרוקו בתוך מסגרת הסכם אברהם.
ככל שהקשרים הכלכליים בין מרוקו וישראל ממשיכים לשגשג, ההשלכות המוסריות והפוליטיות של מערכת יחסים זו יישארו נושא לוויכוח אינטנסיבי, הן מקומי והן בינלאומי.