הבנק העולמי: יותר מ-43% מהבוגרים במרוקו עובדים מתחת לרמת ההשכלה שלהם

12:15

תואר אוניברסיטאי אינו מבטיח לבוגרי מרוקו עבודה שתואמת את השכלתם וכישוריהם, כך עולה מנתוני הבנק העולמי האחרונים. הממצאים מצביעים על חוסר התאמה גובר בין הכישורים שמפיקה מערכת החינוך של מרוקו לבין סוגי המשרות הזמינות כיום בכלכלה.

יותר מ-43% מבוגרי ההשכלה הגבוהה בגילאים 25 עד 34 מועסקים במשרות המצריכות רמת כישורים נמוכה יותר מהכישורים שרכשו במהלך לימודיהם. הנתון מדגיש את הבעיה הגוברת של עודף השכלה בקרב עובדים צעירים ומייצג עלייה משמעותית מ-2019, אז עמד השיעור על כ-34%.

העלייה של יותר מתשעה אחוזים בתוך מספר שנים מצביעה על כך שההתרחבות של ההשכלה הגבוהה לא לוותה בשינוי דומה בשוק העבודה המרוקאי. בעוד שיותר צעירים רוכשים תארים אקדמיים וכישורים מתקדמים, הכלכלה ממשיכה לייצר חלק גדול מהמשרות המצריכות רמות כישורים בינוניות.

הבנק העולמי מגדיר עודף השכלה כמצב בו רמת ההשכלה של העובד עולה על הדרישות של המשרה בה הוא מועסק. עבור בוגרי אוניברסיטה, זה יכול להוביל לקבלת משרות שאינן דורשות השכלה גבוהה או המנצלות במידה מוגבלת את כישוריהם המקצועיים והאקדמיים.

הניתוח מתבסס על נתונים מהנציבות העליונה לתכנון של מרוקו ומתרכז באנשים בגילאים 25 עד 34, קבוצה המספקת תובנות חשובות לגבי המעבר מהשכלה לתעסוקה ואת יכולת שוק העבודה לקלוט עובדים חדשים שהוסמכו.

חוסר ההתאמה בולט במיוחד בקרב בוגרי תוכניות הכשרה טכנית ומקצועית ברמה גבוהה. לפי נתוני הבנק העולמי, כ-70.7% מהעובדים בקטגוריה זו מועסקים במשרות מתחת לרמת הכישור שלהם.

בוגרי השכלה תיכונית, כולל אלו שסיימו הכשרה מקצועית ברמה זו, בדרך כלל חווים התאמה טובה יותר בין הכישורים שלהם לבין המשרות שהם מחזיקים. ההבדל הזה מצביע על כך שהביקוש לעובדים במרוקו נשאר מרוכז במקצועות המצריכים כישורים ברמה בינונית.

המצב הזה מתהווה למרות ההתרחבות המשמעותית בגישה לחינוך בעשרים השנים האחרונות. מרוקו השיגה התקדמות משמעותית בהעלאת רמות ההשכלה ומספר האנשים שמקבלים כישורים גבוהים יותר. עם זאת, מבנה הכלכלה לא השתנה באותו קצב, מה שמגביל את מספר המשרות המתקדמות הזמינות לבוגרים.

כתוצאה מכך, רבים מהצעירים המרוקאים מתמודדים עם בחירות קשות לאחר סיום לימודיהם. חלקם מקבלים משרות מתחת לרמת הכישור שלהם, בעוד אחרים עובדים בתחומים שאינם קשורים להתמחות האקדמית שלהם. אחרים נשארים מחוץ לשוק העבודה בזמן שהם ממתינים להזדמנויות שמתאימות יותר להשכלתם ולציפיותיהם המקצועיות.

ההשלכות חורגות מעבר לתסכול מקצועי. חוסר ההתאמה בין השכלה לתעסוקה יכול להשפיע ישירות על הכנסות העובדים ועל הזדמנויות הקריירה שלהם לטווח הארוך.

לפי חישובים המבוססים על נתוני הבנק העולמי והנציבות העליונה לתכנון, עבודה במשרה מתחת לרמת הכישור של העובד כרוכה בהערכה של פגיעה בשכר של כ-20%. עבודה בתחום שאינו קשור לתחום הלימודים כרוכה גם היא בהפחתה נוספת של כ-10%.

עבור בוגרים המתמודדים עם שתי הצורות של חוסר ההתאמה, העלות הכלכלית יכולה להיות משמעותית במיוחד. השכלתם עשויה לא להיות משתקפת במלואה בהכנסותיהם, בעוד שחוסר ההתאמה עם תחום הלימודים שלהם יכול להגביל עוד יותר את ההזדמנויות להתקדמות מקצועית.

הבנק העולמי רואה במצב הזה צורת הקצאת כישורים כפולה לא יעילה. מצד אחד, עסקים עשויים שלא לנצל במלואה את הכישורים הזמינים בכוח העבודה. מצד שני, התשואה הכלכלית הצפויה מהשקעות בחינוך והכשרה נחלשת כאשר בוגרים אינם מצליחים למצוא משרות שתואמות את הכישורים שלהם.

הממצאים מדגישים את האתגר הרחב יותר עבור מרוקו: שיפור החינוך בלבד אינו מספיק כדי להבטיח תוצאות תעסוקה מוצלחות. המדינה זקוקה גם למבנה כלכלי המסוגל לייצר יותר משרות פרודוקטיביות ומתקדמות וליצור קשרים חזקים יותר בין חינוך, הכשרה מקצועית וביקוש בשוק העבודה.

מילוי הפער הזה עשוי להיות חשוב יותר ויותר כאשר האוכלוסייה הצעירה של מרוקו נכנסת לשוק העבודה והמדינה שואפת לחזק את הפרודוקטיביות, החדשנות והיכולת התחרותית. התאמה טובה יותר בין כישורים לתעסוקה לא רק שתועיל לבוגרים, אלא גם תאפשר לכלכלה המרוקאית לנצל בצורה טובה יותר את ההון האנושי שהשקיעה בהקנייתו.