- 14:12עד 2030... מרוקו מבקשת להפוך לשחקן מרכזי בייצור מימן ירוק
- 12:46מרוקו קוראת בוינה לכניסה לתוקף של אמנה כוללת על איסור ניסויים גרעיניים
- 11:15התקפות ביפר ישראליות בלבנון 'פשע מלחמה'
- 11:00ציפיות להורדת הריבית בארה"ב ב-2025 עקב השפעת המכסים
- 10:17Kenitra Gigafactory: שותפות אסטרטגית בין CDG ו-Gotion High-Tech
- 09:29המחוזות הדרומיים של הממלכה הם "האופק החדש של הפעולות והאסטרטגיות" של צרפת
- 08:35מנהרת מרוקו-ספרד: ספרד תשקיע כמעט 500,000 יורו בסייסמומטרים
- 08:15נשיא האסיפה הלאומית של בנין מאשר מחדש את תמיכת ארצו בשלמותה הטריטוריאלית של מרוקו
- 07:40"אקסיוס": בלינקן בוחר לשמור על לחץ על ישראל במקום להפסיק לחמש אותה
עקבו אחרינו בפייסבוק
טראמפ חוזר לבית הלבן: עודף נפט, דולר חזק, מלחמת סחר?
בעוד דונלד טראמפ מתכונן להיות הנשיא ה-47 של ארצות הברית, עולם העסקים והאנרגיה נמצא בכוננות לגבי ההשלכות של הגעה זו על המאזן השברירי של שוק הנפט. תשואה זו עלולה למעשה להעצים שורה של לחצים על ההיצע ועל המדיניות המוניטרית של המדינות המייצרות כמו גם השותפים של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם.
בספטמבר האחרון, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) העלתה את תחזית תפוקת הנפט בארה"ב לשנת 2024, תוך שהיא צופה עלייה של 20,000 חביות ליום כדי להגיע לסך של 13.25 מיליון חביות ליום. לשנת 2025, היא צופה עלייה בייצור ל-13.67 מיליון חביות ליום. עם זאת, עם חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות, המספרים הללו עשויים לראות צמיחה גדולה עוד יותר. ואכן, אחת מהבטחות הדגל של טראמפ נותרה תמיכתו הבלתי מותנית בהפקת נפט וגז מקומית, מגזר שהוא חיזק במידה ניכרת במהלך כהונתו הראשונה.
אם מדיניות זו תחודש, ארצות הברית עלולה להגדיל את נתח השוק שלה. בחירה שמשמעותה לא רק אספקת אנרגיה בשפע למדינה, אלא גם אובדן שקעים למדינות מייצרות כמו ניגריה, למשל, שמייצאות באופן מסורתי נפט גולמי לארצות הברית.
עבור ענקית מערב אפריקה, שיצוא הנפט שלה הוא אחד מעמודי התווך של הכלכלה, תפנית אמריקאית זו תהווה מכה נוספת, עקב התכווצות השווקים הזמינים. לפיכך, על ממשל טראמפ לבטל את המאמצים שנקטה עד כה על ידי ארצות הברית להפחית את פליטת גזי החממה מתעשיית הנפט.
חזרתו של דונלד טראמפ יכולה אפוא לסמל הרבה יותר מאשר שינוי כיוון עבור ארצות הברית. זה מייצג אתגר כלכלי גדול עבור השווקים העולמיים, במיוחד עבור יצואניות נפט כמו ניגריה. בהקשר זה, OPEC+ צריכה להיפגש שוב כדי להגדיר מחדש את האפשרויות שלה בשוק האספקה ולהתאים אותן למציאות החדשה שמתהווה, תוך שמירה על האיזון בין נתחי השוק שלה למחיר חבית סביר.
הנקודה הקריטית הנוספת לכלכלות התלויות בנפט היא התחזקות הדולר האמריקאי. איל הנדל"ן יוכל ליישם מדיניות פיסקלית מרחיבה שבאמצעות גירוי הביקוש המקומי, תוביל ללחצים אינפלציוניים ותעודד את הפדרל ריזרב לשמור על ריבית גבוהה. תרחיש זה יחזק את הדולר, ויייקר את היבוא למדינות שהמטבעות שלהן כבר נחלשים ויגדיל את החזרי החוב החוץ שלהן. עבור מדינות אלה, הפתרון ללא ספק יהיה בגיוון מוגבר של הכלכלות שלהן, צמצום התלות שלהן בנפט גולמי כדי למתן את ההשפעות המערערות היציבות של זעזועים חיצוניים.
בהיבט אחר, חזרתו של טראמפ לבית הלבן תבשר גם על עלייה מחודשת במתיחות הסחר, במיוחד עם סין והאיחוד האירופי. הסיכוי להעלאת מכסים נוספת עלולה לצלול את העולם למלחמת סחר, לגרום לתנודתיות מוגברת בשווקים הפיננסיים ולהעניש כלכלות ייצוא גדולות. סערה זו תגרום לאקלים של אי ודאות למשקיעים ולעלייה בביקוש למקלטים בטוחים כמו הדולר או הביטקוין, ותחזק עוד יותר את הקשיים של כלכלות מתעוררות התלויות בייצוא נפט.
סימני האזהרה של חוסר רצון בשוק לגבי הגעתו של דונלד טראמפ לשלטון והשלכותיה האפשריות על הסחר העולמי כבר מורגשים. בחדשות על בחירתו, הזהב ירד ב-1.5%, נפגע מהתחזקות הדולר ועליית התשואות של משרד האוצר, בעוד שמניות סיניות ירדו בגלל חששות מחודשים בנוגע למתיחות הסחר בין ארה"ב לסין. בשעות שלאחר מכן, המטבעות של שותפות הסחר הגדולות של ארצות הברית, כולל היורו, היואן הסיני ובמיוחד הפזו המקסיקני, איבדו כולם מערכם מול הדולר האמריקאי.