מאלווי מתמודדת עם פער במימון אקלים של 4.28 מיליארד דולר עד 2035
מאלווי מתמודדת עם חוסר במימון משמעותי כאשר היא מנסה לגייס 7.06 מיליארד דולר עד 2035 למימון פעולות אקלים, עם פער של כ-4.28 מיליארד דולר הצפוי להיות תלוי בעיקר בתורמים בינלאומיים ובמנגנוני מימון אקלימיים.
על פי תוכנית האקלים האחרונה של המדינה, משאבים מקומיים צפויים לספק רק 2.78 מיליארד דולר, או כ-39% מהדרישות הכוללות, בעוד ש-61% הנותרים ידרשו להגיע ממימון אקלימי בינלאומי.
שרת המשאבים הטבעיים פטרישיה ויסקס אמרה שהממשלה מחויבת להגביר את גיוס המשאבים המקומיים ולחזק את היכולת הלאומית, אך הכירה בכך שהאתגר הוא מעבר למה שמאלווי יכולה להתמודד איתו באמצעות המשאבים שלה בלבד.
אתגר המימון מגיע על רקע חששות גוברים לגבי ירידה בסיוע לפיתוח בינלאומי. הסיוע לפיתוח רשמי ירד ב-9% ברחבי העולם בשנת 2024, בעוד שהארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח צפה ירידה נוספת של בין 9% ל-17% בשנת 2025.
מאלווי קוראת לכן לקהילה הבינלאומית לעמוד בהתחייבויותיה תחת הסכם פריז על ידי מתן מימון אקלימי שהוא צפוי, מספיק ונגיש, תוך תמיכה בהעברות טכנולוגיה ובתוכניות לבניית יכולות.
הממשלה טוענת שמאלווי תורמת רק חלק קטן מאוד מהפליטות הגלובליות של גזי חממה אך חשופה באופן לא פרופורציונלי להשלכות שינויי האקלים, כולל עלייה בהפסדים כלכליים, נזק לפרנסות והפרעות לפיתוח הלאומי.
אסטרטגיית האקלים של המדינה מזהה מספר מכשולים למשיכת המימון הנדרש, כולל יכולת מוסדית מוגבלת, מגבלות פיננסיות, נתונים מפורקים וחוסר במומחיות הנדרשת לפיתוח פרויקטים אקלימיים מוכנים להשקעה.
כדי להתמודד עם אתגרים אלו, הממשלה מתכננת להכין אסטרטגיית השקעות שמטרתה להפוך את העדיפויות האקלימיות לפרויקטים שניתן לממן, תוך שיפור הגישה למקורות מימון אקלימיים בינלאומיים.
מאלווי התמודדה עם זעזועים הקשורים לאקלים בשנים האחרונות. סופת הטורנדו אנה וציקלון גומבה פגעו בשנת 2022, ואחריהם ציקלון פרדי בשנת 2023 והשפעות אל נינו בשנת 2024. אירועים אלו אילצו את הרשויות לחזור ולתקן את תחזיות הצמיחה הכלכלית כלפי מטה.
תחזיות הצמיחה קוצצו מ-5.2% ל-1.2% בשנת 2022, מ-2.7% ל-1.5% בשנת 2023 ומ-3.2% ל-2.3% בשנת 2024, בעיקר בגלל אסונות הקשורים למזג האוויר. על פי הערכות של ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות, ההשפעות הקשורות לאל נינו בשנת 2024 גרמו להפסדים של כ-341 מיליון דולר, השווים ל-2.4% מהתוצר המקומי הגולמי של מאלווי.
הבנק העולמי גם הזהיר ששינויי האקלים עלולים להפחית את התוצר המקומי הגולמי של מאלווי בין 3% ל-9% עד 2030 אם המדינה לא תאיץ את אמצעי ההתאמה לשינויי האקלים.
למאלווי, סגירת הפער במימון תהיה קריטית לא רק ליישום ההתחייבויות האקלימיות שלה אלא גם להגנה על הצמיחה הכלכלית, פרנסות ופיתוח ארוך טווח מפני סיכונים הקשורים לאקלים ההולכים ומתרקמים.
-
18:44
-
18:41
-
18:38
-
15:00
-
14:42
-
14:33
-
14:10
-
13:43
-
13:40
-
13:20
-
13:16
-
13:00
-
12:47
-
12:32
-
12:15
-
11:57
-
11:48
-
11:32
-
11:15
-
10:55
-
10:47
-
10:29
-
10:20
-
10:10
-
10:09
-
09:47
-
09:30
-
09:10
-
08:47
-
08:32
-
08:15
