מיקרו-כורים גרעיניים: מהפכת האנרגיה החדשה בעידן הבינה המלאכותית

17:17

בהתבסס על הפיצוץ העולמי בביקוש לחשמל, ועל העלייה המהירה של הבינה המלאכותית, ארצות הברית חווה תחייה של אנרגיה גרעינית. הפעם, לא תחנות הכוח הענקיות של העבר חוזרות, אלא דור חדש של מיקרו-כורים חדשניים, שנועדו להיות בטוחים יותר, קומפקטיים יותר, ומעל הכל, מסוגלים להפעיל ישירות את מרכזי הנתונים המניעים את הכלכלה הדיגיטלית.

באוסטין, טקסס, הצוותים ב-Aalo Atomics כבר עובדים על בניית כורים בהספק של 10 מגה-וואט. במפעל שלהם מורכבים צילינדרים בגובה 25 רגל כדי לאכלס את ליבת היחידות הגרעיניות הקטנות הללו. חמישה מהם יכולים לייצר 50 מגה-וואט, אנרגיה המספיקה להפעלת מרכז נתונים ענק או כמעט 45,000 בתים.

"הכור כבר אינו רק רעיון על הנייר; אנחנו בונים אותו", אומר מאט לוזאק, מייסד שותף של Aalo Atomics, שמטרתה להשיג "קריטיות גרעינית" עד ה-4 ביולי 2026, מטרה סמלית שנתמכת על ידי הנשיא טראמפ. החברה מקווה להתחיל לייצר חשמל כבר בשנת 2027, לאחר ששרשראות האספקה והיתרים פדרליים יושלמו.

מומנטום זה מתרחש על רקע תחרות עזה: Valar Atomics, Oklo, Kairos Power ו-X-energy הן בין עשרות הסטארט-אפים המתמודדים על פיתוח כורים מודולריים המסוגלים לייצור המוני ולפריסה מהירה. עד שנת 2025, המגזר משך למעלה מ-4 מיליארד דולר במימון ציבורי ופרטי, לעומת 500 מיליון דולר בלבד בשנת 2020. Aalo Atomics לבדה גייסה 136 מיליון דולר ממשקיעים בעלי השפעה כמו אנטוניו גרסיאס ו-Valor Equity Partners, הידועים בתמיכתם בטסלה.

עניין זה מונע על ידי תצפית פשוטה: בינה מלאכותית תצרוך כמויות אסטרונומיות של אנרגיה. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מעריך כי חברות בתחום יזדקקו ל-250 ג'יגה-וואט בשמונה השנים הקרובות, שווה ערך לצריכה של ברזיל. תחזיות מראות כי צריכת האנרגיה של מרכזי נתונים עשויה להכפיל את עצמה עד 2030, בעוד שגז טבעי, אנרגיית שמש ואנרגיית רוח לא יוכלו להבטיח את הייצור הרציף הנדרש.

לנוכח מצב חירום זה, וושינגטון סיפקה תמיכה יוצאת דופן לכורים זעירים, הרחיבה את תמריצי המס עד 40% ורפורמה בוועדה הרגולטורית הגרעינית כדי לזרז את הרישוי. הרשויות גם מעודדות חברות למקם את הפרויקטים שלהן באתרים צבאיים או במתקנים היסטוריים, כמו המעבדה הלאומית של איידהו.

עבור משקיעים, כורים אלה מייצגים "פתרון פלא" לשינויי האקלים. חברות כמו Kairos Power בונות על קירור במלח מותך ודלקים עמידים במיוחד, בעוד Valar Atomics שואפת למודלים פשוטים ואמינים, המדומה ל"טויוטה קורולה של האנרגיה הגרעינית". אוקלו, מצידה, הונפקה בהצלחה ב-2024 מבלי שבנתה אפילו אב טיפוס עובד. בינתיים, ביל גייטס ממשיך בפיתוח כורי מלח מותך באמצעות TerraPower, למרות מכשולים רגולטוריים מתמשכים שמטרידים אותו במשך 17 שנים.

בינתיים, חברות גדולות כמו Westinghouse ו-Fermi America עדיין משקיעות בכורים מסורתיים יותר, שנועדו להפעיל מרכזי נתונים ענקיים. טובי נויגבאואר, מנכ"ל Fermi, אף שואף להפוך את טקסס לבירת הגרעין העולמית לבינה מלאכותית, תוך שהוא מתחרה עם סין במגזר אסטרטגי זה.

הרנסנס הגרעיני האמריקאי, המונע על ידי הצרכים העצומים של בינה מלאכותית ונתמך על ידי רצון פוליטי גובר, מבשר עידן חדש. בעוד שנותרו אתגרים טכניים ורגולטוריים רבים, מיקרו-כורים מתגלים כעת כעמוד תווך פוטנציאלי של עתיד אנרגיה נקי ויציב המסוגל להניע את הכלכלה הדיגיטלית העולמית.