סיוע צבאי אמריקאי לישראל: המימון צפוי להיחתך בחצי לפני סיום בשנת 2033

09:40

המדינה האמריקאית וישראל מנהלות ככל הנראה מו"מ על שינוי משמעותי של הסכם הסיוע הצבאי הממושך שלהן, עם תוכניות להפחית בהדרגה את המימון האמריקאי הישיר לפני סיום התוכנית בשנת 2033. ההסכם המוצע יסמן שינוי מהותי במערכת ההגנה בין שני הבריתות, תוך שמירה על שיתוף פעולה בטכנולוגיות צבאיות אסטרטגיות.

על פי מידע שפורסם בעיתונות הישראלית, המו"מ מתקרב לסיום על מזכר הבנות חדש שיכלול הפחתה מדורגת החל בשנת 2028. ההצעה שונה מהצהרות האחרונות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהציע כי הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל עשוי להסתיים כבר בסוף שנת 2026.

המימון הצבאי הישיר עשוי להיחתך בחצי

על פי התנאים המדווחים, הסיוע הצבאי הישיר של וושינגטון יופחת מ-33 מיליארד דולר בעשר שנים לכ-16.5 מיליארד דולר במהלך חמש שנים. מנגנון המימון יופסק לחלוטין עד לשנת 2033.

השינויים המוצעים ישפיעו בעיקר על 3.3 מיליארד דולר השנתיים המוקצים לישראל לרכישת ציוד צבאי אמריקאי. כספים אלו שיחקו תפקיד חשוב בתמיכה ביכולות ההגנה של ישראל, כולל רכישת מטוסי קרב, מסוקים ותחמושת.

נסיגה מדורגת תיתן לרשויות הישראליות מספר שנים להתאים את מדיניות רכישת ההגנה שלהן ולבחון הסדרים חלופיים למימון ציוד צבאי.

שיתוף פעולה בהגנה על טילים נשאר בעדיפות

למרות התכנון להפחתת הסיוע הצבאי הישיר, שתי הממשלות שוקלות ככל הנראה להגדיל את התרומתן הכספית לתוכניות פיתוח הגנה אווירית משותפות.

ארצות הברית מספקת כיום כ-500 מיליון דולר בשנה לתמיכה ביוזמות ההגנה על טילים של ישראל. אלה כוללים את כיפת ברזל, רצועת דוד ומערכות חץ, שנועדו ליירט קטגוריות שונות של איומים אוויריים.

ההגדלה המוצעת תשקף את הדאגות הגוברות לגבי יכולות טילים ומל"טים באזור. היא גם תאפשר לוושינגטון ולירושלים לשמור על שותפות טכנולוגית חשובה, גם כאשר המימון הצבאי המסורתי מצטמצם בהדרגה.

ההבחנה הזו מצביעה על כך שהקשרים העתידיים עשויים להדגיש יותר את המחקר המשותף, טכנולוגיות הגנה מתקדמות ושיתוף פעולה אסטרטגי במקום סיוע כספי מסורתי.

ההכרזה של טראמפ יוצרת חוסר ודאות

ההצעה המתרקמת מנוגדת להכרזה האחרונה של טראמפ כי הסיוע האמריקאי יסתיים לפני סוף 2026. ההצהרה שלו הפתיעה ככל הנראה את הרשויות הישראליות המעורבות במו"מ, והעלתה שאלות לגבי לוח הזמנים והכיוון הפוליטי של מדיניות וושינגטון.

הדיונים מתנהלים על ידי נציגים הקשורים לשר החוץ האמריקאי מרקו רוביו, לצד נציגים ממשרד ההגנה של ישראל ונציגים דיפלומטיים בוושינגטון.

המו"מ משקף את המורכבות שבאיזון הכוונה המוצהרת של טראמפ להפחית את ההתחייבויות הכספיות הישירות עם החשיבות האסטרטגית של שמירה על שיתוף פעולה הדוק בהגנה עם ישראל.

הזמן הפוליטי עשוי להשפיע על ההסכם

שתי הממשלות שואפות ככל הנראה לסיים את המו"מ לפני סוף 2026, כך שההסכם המוצע יוכל להיות מוגש לקונגרס האמריקאי הנוכחי.

הלוח הפוליטי הוא שיקול חשוב, שכן הרשויות הישראליות מודאגות שהגעת רוב דמוקרטי חדש בינואר עלולה להקשות על אישור מימון צבאי עתידי.

עם זאת, המסגרת המוצעת נותרת בדיון, ולא הוכרז על הסכם סופי באופן רשמי.

לכן, המו"מ עשוי לסמן את תחילתה של שלב חדש ביחסי ההגנה בין ארצות הברית לישראל, שלב שבו התמיכה הכספית הישירה תוחלף בהדרגה במודל שונה שממוקד בשיתוף פעולה טכנולוגי ואינטרסים ביטחוניים משותפים.