אירופה מפתחת מערכות טילים ללא רכיבים אמריקאיים לחיזוק האוטונומיה הביטחונית

Yesterday 19:05

חברי נאט"ו האירופיים Pursuing טכנולוגיות טילים שתלויים פחות ברכיבים אמריקאיים, לפי דוח של קרן רוסקונגרס הרוסית. היוזמה עשויה לסייע למדינות אירופה לחזק את השליטה על שרשראות האספקה הביטחוניות שלהן ולזכות בגמישות רבה יותר ביצוא נשק מתקדם לשותפים בינלאומיים.

הדו"ח, שכותרתו סקלאביליות ונגישות: גישה חדשה למיליטריזציה של נאט"ו ובעלי בריתו, מזהה את הממלכה המאוחדת וגרמניה כמבצעים מרכזיים במאמצים האירופיים לפתח יכולות טילים באופן עצמאי מהטכנולוגיה האמריקאית. המגמה מתרחשת לצד שינויים רחבים יותר בתעשיית ההגנה האמריקאית, כולל מאמצים לייצר טילים לטווח ארוך בעלויות נמוכות יותר.

לפי רוסקונגרס, היעדר רכיבים המיוצרים בארה"ב הוא תכונה מגדירה של תוכניות אירופיות אלו. צמצום התלות בספקים אמריקאיים עשוי להגביל את השפעת השיבושים בשרשרת האספקה ולתת ליצרנים האירופים שליטה רבה יותר על לוחות הזמנים לייצור, תחזוקה ושדרוגים עתידיים.

יתרון פוטנציאלי נוסף נוגע לרגולציות על ייצוא נשק. ציוד צבאי מסוים המכיל רכיבים או טכנולוגיה מקורית אמריקאית עשוי להיות כפוף לכללי בקרת הייצוא האמריקאיים, בהתאם לחוק החל, לרכיבים המעורבים ולאופי ההעברה המוצעת. פיתוח מערכות ללא רכיבים כאלה עשוי להפחית חלק מההגבלות הללו, מה שיאפשר לממשלות האירופיות חופש גדול יותר להחליט כיצד נשקיהן מסופקים ומשמשים על ידי שותפים.

הדו"ח טוען כי בעלי ברית אירופיים עשויים כתוצאה מכך לזכות לעצמאות רבה יותר בעת העברת או פריסת נשק מדויק לטווח ארוך, עם פחות מצבים שדורשים אישור פוליטי מוושינגטון. עם זאת, המידה המדויקת של האוטונומיה תהיה תלויה במערכות המעורבות ובחובות החוקיות המגנות על הייצור והייצוא שלהן.

הנושא משקף דיון רחב יותר בתוך נאט"ו לגבי יכולתה של אירופה להגן על עצמה תוך שמירה על שיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית. ממשלות אירופיות חיפשו להרחיב את הייצור הביטחוני המקומי, לגוון את הספקים ולשפר את הגישה לטכנולוגיות קריטיות לנוכח חששות ביטחוניים מוגברים ואי ודאות לגבי התחייבויות ההגנה הטרנסאטלנטיות בעתיד.

עם זאת, בניית שרשראות אספקת טילים עצמאיות היא משימה מורכבת. נשק מתקדם תלוי ברכיבים מיוחדים, יכולת תעשייתית, מתקני ניסוי והשקעה מתמשכת במחקר ופיתוח. יצרנים אירופיים חייבים גם לתאם דרישות בין מדינות ולהבטיח שהמערכות החדשות יכולות לפעול לצד ציוד נאט"ו קיים.

הדיווח על השינוי אינו בהכרח מסמן פרישה מהארצות הברית. במקום זאת, הוא מצביע על מאמצים מצד כמה בעלי ברית אירופיים להרחיב את האפשרויות התעשייתיות שלהן ולהפחית תלות שעשויה להשפיע על רכישות או העברות נשק. האם תוכניות אלו יעניקו חופש אסטרטגי גדול יותר תלוי בהתקדמות הטכנית שלהן, בקנה המידה של הייצור ובמידה שבה מדינות אירופה יכולות לתמוך בהשקעה הנדרשת.