ארה"ב מעוררת מחדש את המירוץ לכרייה במעמקי הים
כרייה בים עמוק, שעוכבה זה מכבר עקב חוסר קונצנזוס בינלאומי, עלולה לחוות תאוצה פתאומית. ב-24 באפריל 2025, חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי להקלת מתן היתרים להפקת משאבים תת-ימיים, בשווי מוערך של כ-100 טריליון דולר.
הצעד משפיע בעיקר על המים הטריטוריאליים של ארה"ב, אך השפעותיו עלולות להתרחב במהירות מעבר לגבולות הלאומיים. הצו קורא לממשלה הפדרלית לזרז הליכים עבור חברות כמו Impossible Metals ו-The Metals Company, שמטרתן לנצל את המרבצים העצומים של קובלט, ניקל ואדמה נדירה הנמצאים במעמקי האוקיינוס. וושינגטון מקווה להוסיף 300 מיליארד דולר לתמ"ג הלאומי בעשור הקרוב וליצור עד 100,000 מקומות עבודה.
הטקסט קורא גם לבחון דרכי ניצול "מעבר לסמכות השיפוט הלאומית", מה שמאותת על רצון להרחיב את ההשפעה האמריקאית על משאבי הים הגלובליים, מבלי להמתין לתוצאות של משא ומתן בינלאומי ממושך.
במשך עשרות שנים, הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA) מנסה לבנות מסגרת רגולטורית עולמית שתסדיר את הניצול האחראי של משאבים אלה, הנחשבים למורשת המשותפת של האנושות. עם זאת, חילוקי דעות בין המדינות מעכבים כל הסכם סופי. בינתיים, ארגונים לא ממשלתיים רבים וחברות טכנולוגיה גדולות, כמו גוגל והקרן העולמית לטבע (WWF), מנהלים קמפיין להקפאת השפעת האנרגיה, תוך הדגשת הסיכונים הסביבתיים העיקריים למגוון הביולוגי הימי.
על ידי ביטול עמדת ההמתנה והראות שהוצגה, במיוחד תחת ממשל ביידן ובתוך מדינות ה-G7, נראה כי ארצות הברית רוצה לכפות על הקהילה הבינלאומית את ידה. שינוי כיוון זה יכול לעודד מדינות אחרות, במיוחד באוקיינוס השקט ובהודי, להאיץ גם הן את פרויקטי הכרייה שלהן בים העמוק.
לנוכח דינמיקה זו, שירות הביטחון הסיני (ISA) יצטרך להגיב במהירות: בין אם על ידי האצת המשא ומתן כדי להימנע מדחיקה לשוליים, ובין אם על ידי הצגת סדר עולמי מקוטע, שבו כל מדינה תתקדם בהתאם לסדרי העדיפויות האסטרטגיים שלה בכיבוש משאבים תת-ימיים.
-
17:15
-
16:30
-
15:44
-
15:00
-
14:15
-
13:29
-
12:48
-
11:54
-
11:16
-
10:24
-
09:21
-
08:37
-
07:53
