האוצר: שיכון המפונים עלה למדינה עד כה 6.8 מיליארד שקל

Sunday 30 June 2024 - 15:40

הנתון מורכב מ-4.4 מיליארד שקל על תשלום עבור שהות במלונות, ו-2.4 מיליארד שקל על מענקים למפונים נוספים בקהילה; כמות המפונים למלונות עמדה בשיאה על 80 אלף איש, ירדה ביוני 2024 ל-24,200 אנשים, כש-18,500 מתוכם תושבי הצפון

העלות הישירה לקופת המדינה עבור שיכון המפונים במלונות ובקהילה עומדת על כ-6.8 מיליארד שקל, כך אמר החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, בתדרוך כתבים שנערך עם פרסום הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2023.

נתון זה נכון לסוף מאי 2024, והוא מורכב מ-4.4 מיליארד שקל בגין תשלום עבור שהות במלונות, ומ-2.4 מיליארד שקל בגין מענקים למפונים בקהילה.

מנתוני החשב הכללי נראה כי כמות המפונים שעמדה בשיאה על כ-80 אלף איש, ירדה ביוני 2024 לכ-24,200 אנשים, אשר כ-18,500 מתוכם הינם תושבי הצפון.

הדוחות הכספיים של מדינת ישראל הן מסמך עב כרס - השנה הוא עומד על 416 עמודים – ובו מוצגים נתונים רבים על מצבה הפיננסי של 214 ישויות המרכיבות את הממשלה במובן הרחב היותר (כולל חברות ממשלתיות, ותאגידים סטטוטוריים) ועל הפעילות הכלכלית של ישויות אלו במהלך 2023.

הדוחות בנויים לפי כללי חשבונאות ייחודים לממשלות, והם מזכירים במידת מה את הדוחות שאנו מכירים מחברות עסקיות, זאת למרות השונות הרבה שבין הגופים. בשנה זו הדוח מקדיש מטבע הדברים התייחסות רבה למלחמת חרבות ברזל, להורדות הדירוג, ולתחזיות הדירוג השליליות. רוטנברג בתדרוך אמר כי "יש לשאוף להוריד חזרה את יחס חוב התוצר שכיום מתקרב ל-62%".

הדוח כולל ניסיון לנסח את היקף הרכוש של הממשלה, כך היקף הקרקעות של המדינה שעומד על כ-15.7 מיליון דונם (כ-14.9 מתוכם שטחים פתוחים) מוערך בכ-1.2 טריליון שקל. כך המלאי של הממשלה מוערך בכ-15 מיליארד שקל, מתוכם כ-7.5 מיליארד שקל הם מוצרים גמורים של תעשיה אווירית ורפאל (מטוסי מנהלים, ומערכות מתקדמות).

נכס אחר שיש לממשלה הוא החובות כלפיה שמוערכים על ידי החשכ"ל, אחרי הפרשה לחובות מסופקים, בסכום של כ-101 מיליארד שקל, מתוכם חובות לרשות המסים ולרשות האכיפה והגבייה בהיקף של כ-24 מיליארד שקל. סך הנכסים של המדינה – אם מישהו חושב שיש למספר זה משמעות – הוא כ-2 טריליון שקל.

בצד ההתחייבויות של המדינה, ההתמקדות היא בהתחייבויות חוזיות. ההתחייבות הבולטת ביותר היא החוב הלאומי שהגיע ל-1.042 טריליון שקל בסוף 2023. ההתחייבות השנייה היא הקצבאות והתמיכות עליהם מחויב המוסד לביטוח לאומי העומדות כיום בחישוב אקטוארי על 1.011 טריליון שקל (גידול של כ-30 מיליארד לעומת סוף 2022). בסוף הדוחות הכספיים יש פרק שעוסק בדוח האקטוארי שהמוסד לביטוח לאומי פרסם במרץ לפיו, ללא התערבות, קופת הביטוח לאומי תתרוקן בשנת 2036.

עם זאת, ההתחייבות שתופסת מדי שנה את שומת הלב היא ההתחייבות למימון 'זכויות עובדים', או בעברית מדוברת 'פנסיה תקציבית'. כזכור, עד לשנות ה-2000 מדינת ישראל התחייבה לשלם פנסיה לעובדיה מקופת המדינה. הערכה אקטוארית של החבות הזו מגיעה ל-783 מיליארד שקל, זו ירידה של כ-40 מיליארד שקל לעומת 823 מיליארד שהוערכו בסוף 2022. אלא שירידה זו נובעת מעליית הריבית החדה. עליית הריבית החדה גורמת לכך שהשווי הנוכחי של תקבולים עתידיים נמוך בהרבה (נוסחת ההיוון היא חלוקה של התקבול בשיעור הריבית מועלה במספר התקופות, עלייה של שיעור הריבית מעלה את המכנה, ומקטינה את הערך הנוכחי של התקבולים). למעשה, עליית הריבית הורידה את השווי האקטוארי של הפנסיות התקציביות ב-75 מיליארד שקל, אלא שבמקביל היו שינויי חקיקה שהעלו את העלות בכ-26 מיליארד שקל.

מתוך כספי הפנסיה התקציבית הרי ש-283 מיליארד שקל מתוכם (38%) הולכים למערכת הביטחון, 28% (207 מיליארד שקל) לעובדי הוראה, 19% לעובדי מדינה, ו-15% למשטרה ושב"ס. אך תקבולי הפנסיה של הקבוצות שונים מאוד. שיאן מערכת הביטחון מחזיק בקצבה של 76 אלפי שקל (הממוצע לא זמין מטעמי סיווג מידע). ממוצע קצבה במערכת החינוך הוא כ-7,300 שקל. שיאן מערכת החינוך מחזיק בקצבה של כ-20 אלפי שקל. כרגיל, שיאני הקצבה הם שופטים, השיאן הפעם הוא שופט שמקבל קצבה פנסיונית בהיקף של 99,540 שקל, אחריו דיין שמקבל 97,140 שקל בחודש. הממוצע של שופטים ודיינים הינו כ-45 אלפי שקל.

סיפור הפנסיות התקציביות אמנם מעניין ומושך אש, אך הוא די מאחורינו, למרות ששיא התשלומים לקופת המדינה צפוי להיות בשנת 2040 בהיקף של 40 מיליארד שקל. הרי ששיעור התשלומים כאחוז מהתוצר הולך ויורד, וימשיך לרדת. בשנת 2024 התשלומים לפנסיה תקציבית הם בהיקף של 1.47% תוצר, ובשנת 2040, בעקבות הגידול הצפוי בתוצר, התשלומים יעמדו רק על 0.85%.

בעוד הפנסיות התקציביות הן תופעה דועכת, הרי שלפני מספר חודשים החליטו בממשלה לקבע את 'פנסיית הגישור'. פנסיית הגישור היא פנסיה תקציבית קטומה בזמן, כלומר, המדינה משלמת מכיסה פנסיה לפורשים מסוימים משירות הביטחון בתקופה שמפרישתם ועד הגעתם לגיל פרישה רשמי (67 כיום).

ההסכם עדיין איננו סופי כי לא הותקנו תקנות רשמיות, אך למרות זאת אצל החשב הכללי מעריכים את עלותו בכ-3 מיליארד שקל מדי שנה. משנת 2040 החשב הכללי מעריך כי מספר מקבלי פנסיות הגישור יישאר קבוע. העלות האקטוארית של פנסיות הגישור החדשות מעורכות בכ-51 מיליארד שקל.