המספרים מאחורי סבסוד המעונות והכעס בציבור החרדי: "נשים יפסיקו לעבוד"

בחברה החרדית מנסים להבין כיצד יתמודדו עם ההחלטה לבטל את סבסוד מעונות היום לילדי אברכים שלא התגייסו: "קשה מאוד להיערך לזה 3 שבועות לפני פתיחת השנה, ניקח הלוואות אבל לא נוותר על לימודי התורה". וגם: מה גובה הסבסוד שמקבלות המשפחות הזכאיות, מי בכלל זכאי לקבל אותו ומה העלות למדינה?

בציבור החרדי חשים פגועים בעקבות הוראת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להפסיק לסייע למשפחות של חרדים חייבי גיוס בסבסוד מעונות יום, וסבורים כי היא לא תקדם אף שינוי של ממש אלא להפך. "אני לא יודעת מה נשיג מזה", אומרת ציפי, תושבת בני ברק. "העובדה שיש לי היום עבודה שמכניסה ומפרנסת יפה את המשפחה היא בזכות העובדה שמגיל קטן לילדים יש מעון בהנחה גדולה ובאמצעותו אני יכולה ללכת ולהשתכר. בלי זה בעלי לא היה יוצא לעבודה, הוא מאמין מאוד בלימוד התורה שלו והוא הבסיס לבית שלנו. אז מה שיקרה זה שאני אסתדר, החברות שלי שמאוד חוששות מההחלטה הזאת פשוט ישבו בבית וייגזר עוני על הציבור החרדי".

כדי לסייע בשילובן של אוכלוסיות הורים שונות בשוק העבודה, המדינה מסייעת במימון מעונות יום ומשפחתונים מוכרים עבור תינוקות. מי שמקבלים את הסבסוד הם הורים עובדים, לומדים, עולים חדשים או מי שנזקק לקצבה מהמדינה. ההנחה במימון המדינה בכך ששני בני הזוג עובדים - אלא אם כן ההורה השני הוא סטודנט, לומד מקצוע או לומד בישיבה. גם לפי ההוראה החדשה של היועמ"שית תינתן הנחה אם ההורה לומד בישיבה, אך היא תימנע ממי שחוייב בגיוס ולא התייצב.

מאז פקיעת חוק הפטור וקביעת בג"ץ כי בהיעדר חוק המסדיר את מעמד בני ישיבות המעניק להם פטור משירות צבאי - בייעוץ המשפטי לממשלה אמרו כי כלל ההטבות הכלכליות כמו הנחות בביטוח לאומי, זכאות לדירה בהנחה ועוד - נבחנות מחדש.

לפי המידע שהובא בעתירה של "ישראל חופשית" נגד המשך הסבסוד לאברכים שלא מתגייסים לצה"ל, מתוך סך התקציב המיועד לסבסוד מעונות יום, חלקה של החברה החרדית עומד על כ-59% שהם כ-900 מיליון שקל בשנה. חלק חייבי הגיוס בהטבה זו מוערך ב-300 מיליון שקל בשנה. ההטבה הממוצעת לפעוט עומדת על כ-1,100 שקל בחודש, ויכולה להגיע עד ל-1,900 שקל (שווה ערך לפי 2 עד פי 3 ממלגת האברך במסגרת מבחני התמיכה למוסדות תורניים).

הפסקת סבסוד המעונות היא הגזירה הקשה ביותר עבור הציבור החרדי שכן בשל ההכנסה הנמוכה יחסית למשפחה בחברה החרדית - מדובר בסבסוד משמעותי.

בחברה החרדית זוכים לסבסוד גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה, משום שהוא מחושב לפי ההכנסה לעומת מספר הילדים. משום שבחברה החרדית המשכורות נמוכות יחסית וממספר הילדים גבוה - המשפחות החרדיות זכאיות בדרך כלל לדרגות הסבסוד המקסימיליות.

על פי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שכתבו גבריאל גורדון ועו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מבדיקה של נתוני סקר הוצאות משקי בית שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2022 עלה כי בשנת הבדיקה משקי בית חרדים שילמו בממוצע כ-665 שקל לחודש עבור כל ילד שלמד במשפחתון או במעון-יום, זאת לעומת משקי בית יהודים לא חרדים ששילמו בממוצע פי 3.2 - כ-2,160 שקל לחודש עבור כל ילד שלמד במוסד דומה.

"יש לי שני ילדים במעון, אני אברך כולל ואשתי עובדת במשרה מלאה", סיפר יוסי כהן, אברך ממודיעין עילית. "כיום עם שני ילדים בגיל מעון אנחנו מקבלים את הדרגה המקסימלית מהמדינה. זה עוזר לנו המון. אנחנו משלמים 800 שקל לכל ילד שנמצא במעון והסבסוד לשניהם מגיע ליותר מ-3,000 שקל בחודש. אנחנו משפחה שמבוססת על העבודה של אשתי בעיקר, היא עובדת במשרה מלאה וכמובן שתשלום גבוה פה כמה יהיה מכה כלכלית קשה עבורנו".

יוסי לא מתכוון לעזוב את הכולל. "אנחנו מקווים שזה משהו שנוכל להתמודד עם זה, מקווים שנוכל להמשיך בדרך שלנו, אנחנו גאים בה, אנחנו לא נוותר על הדרך שבחרנו בה שבה אני לומד תורה שלושה סדרים ביום. זה מלחיץ, זה מדאיג אבל הקב"ה ישלח לנו את מה שמגיע לנו. נדע להסתדר כי זה חשוב לנו מספיק. ניקח הלוואות אם זה משהו שצריך, כמובן ששלושה שבועות לפני פתיחת שנה זה לא דבר שאנחנו יכולים להיערך בכזאת מהירות אבל נעשה מאמץ לשמור על הדרך שלנו ולימוד התורה שהוא חשוב לנו מאוד".

גם אלי אומר דברים דומים: "אני בן 25, אשתי ואני עובדים ולומדים ומשתכרים במשכורות די מינימליות. ההחלטה לא תפגע בנו אנושות, אנחנו לא נעזוב את הכוללים והישיבות, הדבר היחיד שיקרה הוא שאשתי תפסיק לעבוד כדי להיות עם הילדה בבית. אם נצטרך לשלם 3,500 שקל בשביל ללכת לעבודה שהברוטו שלה הוא 6,000 שקל בחודש אשתי תעדיף לשבת בבית ולא לצאת לעבודה וככה גם בנות הזוג של חבריי, אף אחד לא יעבוד או יתגייס בגלל ההחלטה הזאת. הדבר היחיד שהיועמ"שית עושה פה הוא לגרום לנשים חרדיות שכן יצאו לעבודה להיות חזרה בבית ולהחזיר את הגלגל אחורה".

בתנועת ישראל חופשית שם פנו לבית המשפט בדרישה להפסקת הסבסוד אמרו כי "אנו מברכים על כך שגם היועצת המשפטית לממשלה קיבלה את העמדה שלגביה עתרנו כבר לפני חודשיים - מי שאמור להתגייס ולא עושה זאת בוודאי שלא אמור לקבל הטבות כלכליות מרחיקות לכת".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר בנוגע למחקר כי "הנתונים ממחישים באופן מהדהד עד כמה הטענה מצד המנהיגות החרדית ביחס להפליה נגד חרדים מופרכת ומקוממת. מסתבר שהיעדר השוויון בא לידי ביטוי מובהק לא רק בגיוס אלא גם בזכאות לקבלת סיוע מהמדינה. למרות השיעור הנמוך של הגיוס וההשתתפות בשוק עבודה, משק הבית החרדי מקבל פי 3.2 יותר סיוע מאשר משק הבית היהודי שאיננו חרדי".

בינתיים בסיעות החרדיות מנסים להתגבר על הנחיית הייעוץ המשפטי, בש"ס הודיעו כי יבחנו את הכלים המשפטיים להתמודדות עם המצב. בתוך כך יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ הרב ישראל אייכלר (יהדות התורה) זימן את חברי הוועדה לישיבה דחופה בנושא. אייכלר יבקש לדון בהצעת חוק שתעקוף את ההחלטה ולפיה - מדרג ההנחה והסבסוד למעון ייקבע לפי עבודת האם בלבד, לא קשר לעיסוק או מעמדו של האב.