הצעדה הירוקה: חמישים שנה של אחדות לאומית ופיתוח מתמשך

Thursday 06 November 2025 - 14:40

בהיותו מודע למאזן הגיאופוליטי של התקופה, בחר הוד מלכותו המלך חסן השני בדרך השלווה כדי להשיב לעצמו את מחוזות הסהרה שהיו תחת כיבוש קולוניאלי. על ידי השקת הצעדה הירוקה ב-6 בנובמבר 1975, הציע הריבון לעולם דוגמה ייחודית להתנגדות שלווה ואחדות לאומית סביב מטרה צודקת.

באותו יום, יותר מ-350,000 מתנדבים מכל אזורי הממלכה התכנסו בדרום, דגלים וקוראנים בידיהם, וחצו בשלווה את הגבולות המלאכותיים של הסהרה. גיוס עממי זה היה תגובה לקריאה ההיסטורית מ-16 באוקטובר 1975, שהוציא הוד מלכותו המלך חסן השני, בעקבות חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק, המכיר בקשרים המשפטיים ובנאמנות בין מרוקו לשבטים הסהראוויים.

הצעדה הירוקה, החקוקה בזהב בהיסטוריה העכשווית של מרוקו, סימנה את שחרור הסהרה מהשלטון הקולוניאלי ואת השלמת האחדות הטריטוריאלית של הממלכה. הנצחתו נותרת, בכל שנה, רגע עוצמתי של גאווה לאומית, סמל לסימביוזה בין הכס לעם, ומקור השראה לדורות הבאים.

מודל של פיתוח משולב

חמישים שנה לאחר אירוע היסטורי זה, מרוקו, תחת הנהגתו הנאורה של הוד מלכותו המלך מוחמד השישי, ממשיכה דינמיקה של פיתוח בר-קיימא במחוזות הדרומיים שלה. המדינה, המשקיעה והמעסיקה המובילה באזורים אלה, גייסה משאבים משמעותיים כדי להתמודד עם פער הפיתוח שירש מהתקופה הקולוניאלית.

בין השנים 1975 ו-2013 הושקעו כמעט 120 מיליארד דירהם בתשתיות, חינוך, בריאות, דיור ותקשורת. כפי שהדגיש המלך בנאומו ב-6 בנובמבר 2014, "על כל דירהם של הכנסה שנוצרת באזור, מרוקו משקיעה שבעה דירהם בסהרה שלה."

נקודת המפנה העיקרית הגיעה בשנת 2015 עם השקת מודל הפיתוח החדש עבור המחוזות הדרומיים, עם תקציב של למעלה מ-8 מיליארד דולר. תוכנית זו, עם שיעור התחייבות העולה על 80%, שואפת לעודד צמיחה, השקעות ויצירת מקומות עבודה באזורי לעיון-סקיה אל חמרה, דאכלה-ועד עדהאב וגואלמים-ועד נון.

בין פרויקטי הדגל נמצאים הכביש המהיר תיזנית-דחלה, הנמל האטלנטי הראשי של דאכלה, תחנות כוח סולאריות ורוח, ופיתוח תעשיות הדיג והכרייה. הודות להשקעות מסיביות אלו, המחוזות הדרומיים ראו צמיחה שנתית ממוצעת של כמעט 6% בין 2013 ל-2019, כמעט כפול מהשיעור הארצי. התמ"ג לנפש שם עולה כעת על הממוצע הארצי, מה שמציב את אזור דאכלה-ועד עדהאב בראש הממלכה.

מורשת חיה ומורשת לעתיד

מעבר למשמעותה הפוליטית וההיסטורית, הצעדה הירוקה נותרה סמל לזיכרון קולקטיבי ועמוד תווך של זהות לאומית. היא מגלמת נאמנות לערכי הפטריוטיות, הסולידריות והמסירות למולדת, תוך שהיא מזכירה את ראיית הנולד של יוזמה, המלך חסן השני המנוח, ואת המשכיות המאמץ הלאומי תחת שלטונו של המלך מוחמד השישי.

כיום, מורשת זו מועשרת בחזון צופה פני עתיד. מרוקו הופכת את מורשתה - מוחשית ובלתי מוחשית - למניע של לכידות והשפעה, באמצעות תוכניות שאפתניות לשימור, שיפור והעברה לדורות הצעירים.

גישה זו נשענת על דיגיטציה של המורשת, הקמת מוזיאונים, שימור מיומנויות מסורתיות ושילוב ההיסטוריה הלאומית בתוכניות חינוכיות ותרבותיות. המטרה ברורה: להפוך את המורשת המרוקאית לכוח חי, כוח מניע של זהות ומודרניות, ומנוף לפיתוח בר-קיימא עבור הדורות הבאים.