מרכזי נתונים מתמודדים עם לחץ מים גובר ככל שהבינה המלאכותית מתפשטת
ההתרחבות המהירה של מרכזי נתונים יוצרת אתגר סביבתי חדש: לחץ גובר על משאבי מים. ככל שהבינה המלאכותית, מחשוב הענן ושירותים דיגיטליים אחרים ממשיכים לגדול, מתקנים בקנה מידה גדול זקוקים למערכות קירור מתקדמות יותר כדי לנהל את החום שנוצר על ידי אלפי שרתים.
על פי הערכות של Rystad Energy, צריכת המים הישירה לקירור מרכזי נתונים ברחבי העולם עשויה לעלות בצורה חדה בשנים הקרובות. בתרחיש שבו שיטות הקירור הנוכחיות נשארות ברובן ללא שינוי, הצריכה השנתית עשויה להגיע לכ-644 מיליארד ליטרים עד 2030, בהשוואה לכ-222 מיליארד ליטרים ב-2025.
התחזיות עשויות להשתפר משמעותית אם המפעילים יאמצו טכנולוגיות יעילות יותר. Rystad Energy מעריכה כי אמצעי חיסכון במים מתקדמים עשויים להגביל את הצריכה השנתית לכ-388 מיליארד ליטרים עד סוף העשור. בתרחיש יעילות מתון יותר, הצריכה עשויה להגיע לכ-543 מיליארד ליטרים.
כמות המים הנדרשת משתנה באופן משמעותי בין מתקנים. תנאי האקלים, העיצוב של מרכז הנתונים, טכנולוגיית הקירור המיושמת והשיטה בה מודדים את השימוש במים יכולים להשפיע על המספרים. יש גם להבחין בין מים שנמשכים ממקורות טבעיים או ציבוריים לבין מים שנצרכים בפועל במהלך הפעולות.
הטביעת מים הגוברת של התשתית הדיגיטלית גרמה לחברות טכנולוגיה גדולות לחזק את האסטרטגיות שלהן בתחום הקיימות. חברות כמו Amazon Web Services, Google, Microsoft ו-Meta הודיעו על יוזמות שמטרתן לשפר את היעילות המימית ולתמוך בפרויקטים שנועדו להחיות משאבי מים מתוקים.
תוכניות אלו עשויות לכלול השקעות בשיקום אגן הניקוז ואמצעים לשיפור היעילות המימית במגוון תחומים כמו חקלאות. עם זאת, היעילות שלהן עשויה להשתנות באופן משמעותי בהתאם לתנאים המקומיים, במיוחד באזורים שכבר מתמודדים עם לחצי מים חמורים.
ממשלות ורגולטורים גם מתחילים לשים לב לבעיה. בשווקים שונים, הרשויות מציגות אמצעים שנועדו לשפר את הביצועים הסביבתיים של מרכזי הנתונים, אם כי חלק מהמדיניות ממשיכה להתמקד בעיקר במעקב ודיווח על צריכת מים ולא בהטלת דרישות יעילות מחמירות.
האיחוד האירופי מכין אמצעים המתייחסים ליעילות האנרגטית של מרכזי נתונים הכוללים סטנדרטים לביצועים ומנגנוני סיווג. סינגפור גם קבעה יעדים ליעילות מים כחלק מהמאמצים שלה לפתח תשתית מרכזי נתונים ירוקה יותר.
בארצות הברית, הרגולציה משתנה ממדינה למדינה. טקסס, למשל, ראתה דיונים ויוזמות מדיניות הנוגעות לפיתוח המהיר של מרכזי נתונים, כולל הדרישות שלהן לחשמל ומים והשפעת מערכות הקירור על המשאבים המקומיים.
Rystad Energy מצפה כי זמינות המים תהפוך לגורם חשוב יותר ויותר בקביעת היכן ייבנו מרכזי נתונים חדשים. שיקול זה עשוי להפוך להיות משמעותי במיוחד ככל שחברות טכנולוגיה מפתחות מתקנים גדולים יותר שנועדו לתמוך בדרישות המחשוב הגוברות של הבינה המלאכותית.
עד 2030, אזורים המוגדרים כחווים לחץ מים גבוה או גבוה מאוד עשויים להוות כ-34% מצריכת המים הישירה הגלובלית על ידי מרכזי נתונים, לפי חברת המחקר. השימוש בטכנולוגיות קירור חסכוניות במים עשוי להפחית את הצריכה באזורים אלו בכ-45%.
מספר אזורים כבר מתמודדים עם האתגר המשולב של מחסור במים ותשתית דיגיטלית מתרחבת. אזורים כמו ג'אמנאגאר ות'אן בהודו, כמו גם מחוז ריבס בטקסס, מדגימים את המתיחות הגוברת בין הביקוש המתרקם למרכזי נתונים לבין יכולת המשאבים המימיים המקומיים.
ככל שהכלכלה הדיגיטלית ממשיכה להתפשט, התחרות על תשתית מרכזי הנתונים צפויה להתרחב מעבר לגישה לחשמל, קרקע ורשתות תקשורת. זמינות מים ויעילות קירור עשויות להפוך לשיקולים חשובים לא פחות, מה שהופך את ניהול המשאבים לשאלה מרכזית בפיתוח העתידי של תעשיית מרכזי הנתונים הגלובלית.
-
14:21
-
14:05
-
13:45
-
13:30
-
13:13
-
12:47
-
12:30
-
12:12
-
11:47
-
11:32
-
11:15
-
10:50
-
10:32
-
10:15
-
10:00
-
09:42
-
09:25
-
09:09
-
08:47
-
08:32
-
08:15
-
22:00
-
21:30
-
21:14
-
20:47
-
20:32
-
20:15
-
20:00
-
19:47
-
19:32
-
19:15
-
19:00
-
18:15
-
17:45
-
17:28
-
17:10
-
16:45
-
16:45
-
16:30
-
16:16
-
16:00
-
15:47
-
15:30
-
15:30
-
15:15
-
15:00
-
14:45
