סהרה מרוקאית: לקראת הכרה של האו"ם בתוכנית האוטונומיה כמסגרת היחידה להתיישבות
ערב הצבעת מועצת הביטחון של האו"ם על חידוש המנדט של MINURSO, נושא סהרה מרוקאית חזר לקדמת הבמה של הדיפלומטיה הבינלאומית. להצבעה זו, הרבה מעבר להשלכותיה הטכניות, יש משמעות פוליטית רבה: היא מאשרת את עליונותה של תוכנית האוטונומיה המרוקאית, הנתמכת על ידי קואליציה רחבה של מדינות, ומקדשת את השינוי האסטרטגי שיזמה וושינגטון מאז ההכרה ההיסטורית של דונלד טראמפ בדצמבר 2020.
ב-10 בדצמבר 2020, נשיא ארה"ב לשעבר הכיר רשמית בריבונותה של מרוקו על סהרה שלה, מה שסימן צעד מכריע בטיפול בנושא בגופים בינלאומיים. מאז, עמדה זו התבססה בדוקטרינה האמריקאית ואושרה על ידי הממשל הנוכחי, למרות ניסיונות התערבות מצד המשטר האלג'יראי.
בראיון שנערך לאחרונה עם כלי תקשורת אמריקאיים, מוסד בולוס, יועץ מיוחד לנשיא ארצות הברית לענייני אפריקה והמזרח התיכון, אישרר מחדש את עמדתה האמריקאית: "ריבונותה של מרוקו על הסהרה שלה היא בלתי הפיכה ואינה ניתנת למשא ומתן. תוכנית האוטונומיה נותרה הדרך הרצינית, האמינה והמציאותית היחידה לקראת פתרון בר קיימא."
בולוס גם חשף כי וושינגטון מתכוננת לפתוח קונסוליה אמריקאית במחוזות הדרומיים, סימן מוחשי לחיזוק המעורבות הדיפלומטית. הוא שיבח את גישתו של המלך מוחמד השישי, ותיאר את קריאתו לדיאלוג עם אלג'יריה כ"מסר של חוכמה ומנהיגות אפריקאית".
סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה"ב למגרב, העלה מצידו את האפשרות של התקרבות דיפלומטית בין רבאט לאלג'יר, מתוך אמונה שניתן להגיע להסכם שלום בר קיימא "בתוך שישים יום", ובכך לסלול את הדרך לעידן של יציבות אזורית.
למומנטום האמריקאי הזה הייתה השפעה ניכרת. באירופה, מדריד, ברלין, בריסל ולונדון התיישרו עם עמדתה של מרוקו, וברכו על מאמציה "הרציניים והאמינים" של הממלכה. בלגיה ובריטניה אף הכירו בתוכנית האוטונומיה בשנת 2025 כ"פתרון הפרגמטי ביותר ובהתאם למגילת האו"ם".
ביבשת אפריקה, יותר מ-30 מדינות פתחו קונסוליות בלעיון ובדאחלה, מה שממחיש את התמיכה הגוברת בריבונות מרוקאית. בינתיים, מודל הפיתוח המשולב במחוזות הדרומיים - עם פרויקטים בקנה מידה גדול כמו נמל האטלנטי של דאחלה, אזורי תעשייה וחוות רוח - מדגים את עוצמתו של המודל המרוקאי מבחינת ביזור ופיתוח אזורי.
אל מול מומנטום זה, אלג'יריה וחזית הפוליסריו נותרות מבודדות בדרישתן למשאל עם על הגדרה עצמית, שהאו"ם רואה כעת כבלתי ישימה. האסטרטגיה המעכבת שלהן עומדת בניגוד מוחלט לחזונה הקונסטרוקטיבי של מרוקו, המבוסס על ריאליזם ושיתוף פעולה אזורי.
טיוטת ההחלטה שהוגשה למועצת הביטחון להצבעה מציעה לחדש את המנדט של MINURSO לשנים עשר חודשים, תוך אישור מחדש של הצורך בפתרון פוליטי פרגמטי, מתמשך ומבוסס פשרה.
עבור צופים רבים, טקסט זה מסמן צעד מכריע בביסוס תוכנית האוטונומיה המרוקאית כנקודת ייחוס בינלאומית. אימוצה הצפוי ברוב גדול יאשר את המסלול שיזמה וושינגטון ונתמך על ידי התכנסות גוברת של עמדות אפריקאיות ואירופיות.
חמש שנים לאחר ההכרה האמריקאית, תוכנית האוטונומיה המרוקאית מתגלה כבסיס לפתרון אזורי המבוסס על יציבות, ריבונות וקונצנזוס - חזון שקידמה מנהיגותו של המלך מוחמד השישי ומחוזק על ידי קואליציה בינלאומית הולכת וגדלה.
-
23:42
-
23:23
-
23:00
-
22:59
-
22:40
-
22:21
-
22:05
-
21:45
-
21:30
-
20:15
-
19:33
-
19:15
-
19:00
-
19:00
-
18:31
-
18:15
-
18:00
-
18:00
-
17:30
-
17:15
-
16:33
-
16:16
-
16:00
-
15:55
-
15:55
-
15:40
-
15:20
-
14:47
-
14:40
-
14:32
-
14:14
-
13:55
-
13:50
-
13:35
-
13:33
-
13:15
-
13:00
-
12:42
-
12:21
-
12:05
-
11:45
-
11:37
-
11:30
-
11:11
-
10:47
-
09:32
-
09:28
-
09:20
-
09:15
-
08:48
-
08:32
-
08:15
