קרן עושר נורבגית מוכרת את השקעותיה מקטרפילר ומ-5 בנקים ישראליים

Tuesday 26 August 2025 - 15:08

קרן ההשקעות הריבונית של נורבגיה, הגדולה בעולם עם נכסים בשווי 2 טריליון דולר, הודיעה ביום שני כי החליטה להיפטר מיצרנית ציוד הבנייה האמריקאית קטרפילר ומחמש קבוצות בנקאיות ישראליות מסיבות אתיות.

הקרן ציינה בהצהרה כי הבנקים הישראליים הם הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל ו-FIBI Holdings.

הקרן, המנוהלת על ידי הבנק המרכזי של נורבגיה, מסרה כי קבוצות אלו הוצאו מהקרן "מכיוון שקיים סיכון בלתי מתקבל על הדעת שחברות אלו יתרום להפרות חמורות של זכויות הפרט במצבי מלחמה וסכסוך".

רישומי הקרן מראים כי לפני מכירת הנכסים, היא החזיקה ב-1.17% ממניות קטרפילר, בשווי של 2.1 מיליארד דולר, נכון ל-30 ביוני.

נתוני הקרן מצביעים גם על כך ששווי אחזקותיה בחמשת הבנקים הישראליים עמד על 661 מיליון דולר נכון ל-30 ביוני.

מועצת האתיקה של הקרן מסרה, "על פי הערכת המועצה, אין ספק שמוצרי קטרפילר משמשים לביצוע הפרות נרחבות ושיטתיות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי".

"הרשויות הישראליות השתמשו בדחפורים מסוג קטרפילר בהריסה בלתי חוקית ונרחבת של רכוש פלסטיני", הוסיף.

המועצה ציינה כי ההפרות התרחשו הן בעזה והן בגדה המערבית, והוסיפה כי "החברה גם לא יישמה אמצעים כלשהם למניעת שימוש כזה".

"מכיוון שחידוש אספקת המכונות הרלוונטיות לישראל מתוכנן כעת, המועצה סבורה שקיים סיכון בלתי מתקבל על הדעת שקטרפילר תתרום להפרות חמורות של זכויות הפרט במצבי מלחמה או סכסוך", המשיך.

הדירקטוריון, גוף ציבורי שהוקם על ידי משרד האוצר, אחראי להבטיח שהחברות הכלולות בתיק ההשקעות של הקרן יעמדו בסטנדרטים האתיים שנקבעו על ידי הפרלמנט הנורבגי.

הקרן משקיעה בכ-8,400 חברות ברחבי העולם.

המועצה מגישה המלצות לדירקטוריון הבנק המרכזי, שלו יש את המילה האחרונה. דירקטוריון הבנק אישר את המלצת מועצת האתיקה.

הקרן הודיעה ב-18 באוגוסט כי תממש השקעותיה בשש חברות ישראליות כחלק מבדיקה אתית מתמשכת של המלחמה בעזה וההתפתחויות בגדה המערבית, אך סירבה לנקוב בשמה של אף אחת מהן באותה עת.

מועצת האתיקה בחנה בתחילה את נוהלי הבנקים הישראליים במימון התחייבויותיהם של מתנחלים ישראלים לבניית דיור באזור.

המועצה הצהירה ביום שני כי כל הבנקים מהם נמשכה הקרן "תרמו לתחזוקת ההתנחלויות הישראליות... על ידי מתן שירותים פיננסיים המהווים תנאי הכרחי לפעילות בנייה בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים".

כ-700,000 מתנחלים ישראלים חיים בין 2.7 מיליון פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

התנחלויות רבות ממוקמות בקרבת אזורים פלסטיניים, וחלק מהחברות הישראליות מספקות שירותים הן לישראלים והן לפלסטינים.

בית הדין הבינלאומי לצדק פסק בשנה שעברה כי התנחלויות ישראליות שנבנו על אדמות שנתפסו בשנת 1967 אינן חוקיות, פסיקה שישראל ראתה כ"שגויות מיסדן", תוך ציטוט קשריה ההיסטוריים והדתיים לאזור.