רוסיה דוחה את ההאשמות של נתניהו לגבי קמפיין אנטישמי מונע בינה מלאכותית

14:45

רוסיה דחתה את ההאשמות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי מוסקבה מעורבת בקמפיין מקוון המפיץ תכנים אנטישמיים נגד ישראל וקהילות יהודיות ברחבי העולם. הסכסוך הוסיף נקודת חיכוך חדשה ליחסים בין שתי המדינות, שכבר מסובכים על ידי האינטרסים השונים שלהן לגבי איראן וביטחון אזורי.

בהודעה שפורסמה ב-22 באוקטובר 2026, משרד החוץ הרוסי תיאר את ההאשמות של נתניהו כלא מבוססות והביע הפתעה שהן הועלו בפומבי. המשרד גם שאל לגבי הזמן שבו נאמרו הדברים, שהגיע כאשר רוסיה וישראל ציינו את יום השנה ה-35 לשיקום היחסים הדיפלומטיים המלאים.

החלפת הדברים באה בעקבות הערות שנתניהו השמיע ב-18 באוקטובר, כאשר הוא האשים את רוסיה בשיתוף פעולה עם איראן וקישר את מוסקבה לרשתות של חשבונות מקוונים אוטומטיים שלדבריו משתמשים בבינה מלאכותית כדי להפיץ מסרים אנטישמיים.

מוסקבה מכחישה מעורבות בקמפיינים מקוונים

משרד החוץ הרוסי דחה בתוקף את טענות המנהיג הישראלי, וטען שההאשמות אינן מגובות בעובדות. הוא גם דחה את ההצעה כי רוסיה מנהלת קמפיין אנטישמי, והגן על הגישה המוצהרת של ממשלת רוסיה ליחסים בין קהילות אתניות ודתיות שונות.

תגובת המשרד לא סיפקה ראיות טכניות עצמאיות הנוגעות לרשתות הבוטים המיוחסות. לכן, המחלוקת המרכזית נותרה לא פתורה בהצהרות הציבוריות הזמינות: נתניהו ייחס את הפעילות למעורבות רוסית, בעוד מוסקבה מכחישה את האחריות.

הסכסוך מדגיש את הקושי בהקניית מקורות ותיאום של פעולות השפעה מקוונות, במיוחד כאשר יש טענה כי בינה מלאכותית וחשבונות אוטומטיים מעורבים. קביעת האחריות תדרוש ראיות המזהות את המפעילים, את שיטותיהם ואת כל הקשרים למוסדות מדינתיים.

נתניהו מצביע על הקשרים של רוסיה עם איראן

ביקורתו של נתניהו חרגה מעבר לפעילות המקוונת המיוחסת. הוא טען ששיתוף הפעולה של מוסקבה עם טהראן מנוגד לאינטרסים הביטחוניים של ישראל, במיוחד לאור התנגדות ישראל לרכישת נשק גרעיני על ידי איראן.

ראש ממשלת ישראל גם הציע שאיראן בעלת נשק גרעיני עשויה להוות סיכון לרוסיה עצמה. הוא העלה את האפשרות שטהראן עשויה לנסות לגייס קבוצות בתוך רוסיה כדי לקדם את האינטרסים שלה.

למרות חדות דבריו, נתניהו הכיר בכך ששתי המדינות שומרות על אינטרסים משותפים מסוימים. הוא אמר שהוא ממשיך לתקשר עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כאשר יש צורך, מה שמעיד על כך שהערוצים הדיפלומטיים נותרו פתוחים למרות המחלוקות ביניהם.

מחלוקת על שיתוף פעולה בתחום הסייבר

בתגובה שלה, מוסקבה הזכירה שהיא הציעה הסכם דו-צדדי על אבטחת מידע לישראל בשנת 2018. לפי משרד החוץ הרוסי, היוזמה לא קיבלה תגובה מהצד הישראלי.

המשרד טען ששיתוף פעולה בין מומחי סייבר יכול היה לעזור להתמודד עם החששות לגבי מניפולציה מקוונת באמצעות דיונים טכניים ולא האשמות פומביות.

רוסיה גם הציעה כי ההצהרות של נתניהו הושפעו מהבחירות הפרלמנטריות המתקרבות בישראל, שהיו מתוכננות ל-27 באוקטובר. פרשנות זו משקפת את עמדת מוסקבה ולא הוקמה באופן עצמאי כסיבה להערות המנהיג הישראלי.

לחץ על מערכת יחסים שכבר מורכבת

החלפת הדברים האחרונה מדגישה את האתגרים העומדים בפני היחסים בין מוסקבה לירושלים. למרות ששתי הממשלות שמרו על תקשורת, האינטרסים שלהן מתרחקים יותר ויותר לגבי איראן וסוגיות ביטחוניות רחבות יותר במזרח התיכון.

ההאשמות לגבי פעילות מקוונת אנטישמית מוסיפות מימד נוסף למתחים הללו, ומביאות שאלות לגבי פעולות השפעה דיגיטליות ושימוש בבינה מלאכותית ליחסים דיפלומטיים רגישים שכבר קיימים.

לא הצהרות הציבוריות של אף צד פותרות את השאלה הבסיסית של האחריות לקמפיין המקוון המיוחס. קביעת העובדות תדרוש ראיות ניתנות לאימות על הרשתות המעורבות וכל קשרים עם גופים מדינתיים רוסיים.

לעת עתה, הסכסוך נותר מלחמת טענות דיפלומטיות מתמודדות, כאשר אבטחת סייבר, אנטישמיות וביטחון אזורי עומדים במרכזו.