שלישייה זוכה בפרס נובל לפיזיקה על מנהור קוונטי-מכני

Tuesday 07 October 2025 - 15:56

האקדמיה המלכותית השוודית למדעים העניקה את פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025 לשלישיית מדענים מארצות הברית על עבודתם בתחום מנהור קוונטי-מכני.

הפרס, שהוכרז על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים ביום שלישי, יוענק לג'ון קלארק, מישל ה. דבורה וג'ון מ. מרטיניס בדצמבר "על גילוי מנהור קוונטי-מכני מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי".

הניסויים של השלישייה הראו כי תכונות מכניות קוונטיות ניתנות למימוש בקנה מידה מקרוסקופי, כך נמסר בהצהרה מטעם הגוף המעניק את הפרס.

עבודתם "סיפקה הזדמנויות לפיתוח הדור הבא של טכנולוגיית קוונטים, כולל קריפטוגרפיה קוונטית, מחשבים קוונטיים וחיישנים קוונטיים", נכתב בהמשך.

קלארק, פרופסור יליד בריטניה באוניברסיטת קליפורניה, אמר כי תגלית הצוות "במובנים מסוימים היא הבסיס לחישוב הקוונטי".

"ברגע זה בדיוק לא ברור לי לחלוטין היכן זה משתלב", הוסיף.

מחשוב קוונטי הוא סוג חדש של מחשוב המשתמש בעקרונות מכניקת הקוונטים - המדע של התנהגות חלקיקים בקני מידה קטנים ביותר - כדי לבצע חישובים הרבה יותר מהר ממחשבים קונבנציונליים.

מכניקת הקוונטים היא "הבסיס של כל הטכנולוגיה הדיגיטלית", ציין יו"ר ועדת נובל לפיזיקה.

"אני המום לחלוטין. כמובן שמעולם לא עלה בדעתי בשום צורה שזה עשוי להיות הבסיס לפרס נובל", אמר קלארק במסיבת העיתונאים של נובל בטלפון. "בלשון המעטה, זו הייתה הפתעת חיי".

הוא ספד לחבריו הזוכים באומרו: "התרומות שלהם פשוט מדהימות".

דבורט, יליד צרפת, הוא פרופסור באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת קליפורניה, שם מרטיניס הוא גם פרופסור.

הפרס בסך 11 מיליון קרונות שוודיות (1.17 מיליון דולר) יחולק שווה בשווה בין השלושה.

בשיחה מהטלפון הנייד שלו, הוסיף קלארק: "אחת הסיבות הבסיסיות לכך שטלפונים סלולריים עובדים היא בגלל כל העבודה הזו".

אולה אריקסון, יו"ר ועדת נובל לפיזיקה, אמר כי "נהדר לחגוג את האופן שבו מכניקת הקוונטים בת מאה השנים מציעה ללא הרף הפתעות חדשות".

"זה גם שימושי ביותר, שכן מכניקת הקוונטים היא הבסיס של כל הטכנולוגיה הדיגיטלית", אמר.

פרס נובל לפיזיקה נחשב באופן נרחב ליוקרתי ביותר בתחום, כאשר בין הזוכים בעבר נמנים כמה מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, כמו אלברט איינשטיין, פייר ומארי קירי, מקס פלאנק ונילס בוהר, חלוץ תורת הקוונטים.

בפרס של השנה שעברה זכו המדען האמריקאי ג'ון הופילד והבריטי-קנדי ג'פרי הינטון על שסייעו ביצירת אבני הבניין של למידת מכונה שהניעו את פריחת הבינה המלאכותית.

פרסי נובל הוקמו בצוואתו של איש העסקים, הכימאי והממציא השוודי אלפרד נובל, שהתעשר מהמצאת הדינמיט שלו. מאז 1901, עם הפסקות מדי פעם, הפרסים מכירים מדי שנה בהישגים מובילים במדע, בספרות ובשלום, כאשר הכלכלה נוספה מאוחר יותר.

פרס הפיזיקה היה פרס נובל השני שהוענק השבוע, לאחר ששני מדענים אמריקאים ויפני אחד - מרי אי ברונקוב, פרד רמסדל ושמעון סאקגוצ'י - זכו בפרס הרפואה על עבודתם על תפקוד מערכת החיסון האנושית.

פרס הכימיה צפוי להוענק ביום רביעי, ולאחר מכן פרסים בספרות, שלום וכלכלה בימים שלאחר מכן.

פרסי המדעים, הספרות והכלכלה יוענקו לחתני הפרס על ידי מלך שבדיה בטקס בסטוקהולם ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל, בו הם יקבלו גם מדליות זהב.

פרס השלום, שיוכרז ביום שישי, יוענק בטקס נפרד באוסלו.