מרוקו קוראת לשינוי מניהול משברים לפתרונות הומניטריים ברי קיימא
מרוקו קראה לגישה מחודשת לפעולה הומניטרית בינלאומית, תוך הדגשה של פתרונות ארוכי טווח שיכולים לעזור לקהילות פגיעות להתגבר בהדרגה על משברים ולהפחית את תלותן בעזרה הומניטרית.
העמדה הוצגה ברומא על ידי שגריר מרוקו ונציג קבוע לארגוני האומות המאוחדות הממוקמים בבירה האיטלקית, יוסף בלה, במהלך דיונים על יישום מסגרת אסטרטגית לשיתוף פעולה במצבים פגיעים ומושפעים ממשברים.
הפגישה התקיימה כחלק מהמפגש המשותף ה-10 המעורב בגופים הממשלתיים של ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות, תוכנית המזון העולמית והקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי.
בלה בירך על ההתקדמות שהושגה במסגרת שיתוף הפעולה הקיימת והדגיש את חשיבות הפעולה המשותפת בין הארגונים של האומות המאוחדות הממוקמים ברומא, כאשר המשברים הופכים להיות מורכבים יותר, מתמשכים ומחוברים זה לזה.
באותה עת, הוא טען כי שיתוף פעולה בינלאומי צריך לעבור מעבר לתגובה למשברים ולהדגיש יותר את הצורך ביצירת דרכים להחלמה. בסביבות פגיעות רבות, התערבויות הומניטריות יכולות להימשך במשך שנים כאשר חירויות מתמשכות או חוזרות, מה שמעלה שאלות לגבי כמה ביעילות המנגנונים הקיימים תומכים ביציאות ברות קיימא ממצבי משבר.
נגד רקע של צמצום משאבים כספיים, הדיפלומט המרוקאי הדגיש כי ניהול משברים לא צריך להפוך למודל קבוע. הוא קרא במקום זאת למדיניות שיצור את התנאים הנדרשים לאוכלוסיות המושפעות לשקם את אמצעי הקיום שלהן ולהפחית בהדרגה את התלות בעזרה בינלאומית.
מעבר לכך, הוא אמר, המעבר הזה דורש מאמצים מתואמים לטיפול בגורמים המבניים המניעים פגיעות, כולל חוסר ביטחון תזונתי, עוני כפרי, גירוש, סכסוך, שינויי אקלים וחולשות במערכות המזון המקומיות.
בלה גם קרא לשיתוף פעולה חזק יותר בין הארגונים של האומות המאוחדות הממוקמים ברומא לבין מוסדות פיננסיים בינלאומיים, תורמים ושותפי פיתוח אחרים. שותפויות כאלה, הוא טען, יכולות לעזור להבטיח שהתערבויות הומניטריות יהיו משולבות באסטרטגיות ארוכות טווח המתמקדות בחוסן ובהחלמה.
הנציג המרוקאי הדגיש עוד כי שיתוף פעולה לא צריך להיות מוגבל לשיפור תיאום לאחר שמדובר במשבר. במקום זאת, הוא צריך לתרום מההתחלה לבניית דרכי החלמה ולחיזוק יכולות לאומיות ומקומיות.
ההצעה של מרוקו מגיעה על רקע דיונים בינלאומיים רחבים יותר על איך מערכות הומניטריות יכולות להגיב למשברים מתמשכים יותר תוך שימוש יעיל יותר במשאבים מוגבלים. הגישה מדגישה יותר את הקישור בין סיוע חירום לפיתוח, חוסן ופתרונות המנוהלים מקומית.
בלה סיכם כי היעילות של פעולה הומניטרית לא צריכה להימדד רק ביכולת להגיב לחירום, אלא גם האם התגובה הזו תורמת לפתרונות ברי קיימא ועוזרת למנוע ממשברים זמניים להפוך למצבים קבועים.
-
15:30
-
15:00
-
14:27
-
14:17
-
13:44
-
13:00
-
12:38
-
12:15
-
11:49
-
11:38
-
11:30
-
11:20
-
11:00
-
10:53
-
10:37
-
10:29
-
10:02
-
09:20
-
09:16
-
20:45
-
19:15
-
18:15
