מרוקו וישראל מסכימות לשדרג את המשלחות הדיפלומטיות לשגרירויות מלאות

07:13

מרוקו וישראל הסכימו לנקוט בצעד מוסדי משמעותי ביחסים הבילטרליים שלהם על ידי שדרוג המשלחות הדיפלומטיות לשגרירויות מלאות ומינוי שגרירים, בעקבות שיחות ברמה גבוהה בניו יורק.

ההחלטה התקבלה ב-16 בספטמבר במהלך פגישה משולשת שכללה את שר החוץ המרוקאי נasser Bourita, את שר החוץ הישראלי Gideon Sa’ar ואת שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות Mike Waltz. ההודעה פורסמה על ידי ממשלת ישראל ולאחר מכן דווחה על ידי רויטרס.

ממשרדי קשר למשלחות דיפלומטיות רשמיות

מרוקו וישראל חידשו את הקשרים הרשמיים בשנת 2020 תחת תהליך הנורמליזציה המתווך על ידי ארצות הברית שקשור להסכמות אברהם. הנוכחות הדיפלומטית שלהם פועלת מאז דרך משרדי קשר ברבאט ובתל אביב ולא דרך שגרירויות מלאות.

ההסכם האחרון מספק שהמשלחות הללו יועלו לסטטוס של שגרירויות, בליווי מינוי שגרירים. הצעד הזה ממוסד עוד יותר את הקשרים הדיפלומטיים שהתפתחו מאז פתיחת הערוצים הרשמיים, אם כי לוח הזמנים המדויק ליישום השינוי לא פורט בהודעה הראשונית.

ארצות הברית נשארת מעורבת ישירות בתהליך. הפגישה בניו יורק אורגנה על ידי Waltz, מה שמדגיש את תפקידה המתמשך של וושינגטון במסגרת הדיפלומטית שסייעה לשחזר את הקשרים בין מרוקו לישראל לפני שש שנים.

הסכמים כלכליים כלולים בחבילה

הדיונים חרגו מעבר לייצוג דיפלומטי. מרוקו וישראל הסכימו לעבוד לקראת סיום שני הסכמים כלכליים עד סוף 2026, העוסקים בהגנת השקעות ובמניעת כפל מס.

הסכמים כאלה מיועדים לקבוע תנאים חוקיים ברורים יותר לעסקים ולמשקיעים הפועלים בין שני השווקים ויכולים לספק מסגרת להרחבת חילופי סחר.

שתי הממשלות גם דנו בחיזוק הקשרים האוויריים הישירים. התוכניות המוכרזות כוללות הרחבת שירותים המופעלים על ידי חברות תעופה משתי המדינות, עם טיסות ישירות שמופעלות על ידי מרוקו צפויות להתחדש או להתרחב. ביקורים הדדיים ברמה גבוהה מתוכננים גם בחודשים הקרובים.

שלב חדש ביחסים הבילטרליים

ההסכם לשגרירות מגיע כמעט שש שנים לאחר שמרוקו חידשה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל. התהליך התמקד בתחילה בשיקום קשרים רשמיים ופיתוח שיתוף פעולה בתחומים כמו סחר, תיירות ותחבורה.

מעבר ממשרדי קשר לשגרירויות יעניק ליחסים מבנה דיפלומטי יותר קונבנציונלי, כאשר השגרירים יפעלו כנציגים הראשיים של כל ממשלה.

לישראל, ההסכם מייצג עוד צעד בהרחבת הקשרים הדיפלומטיים שהוקמו דרך הסכמות אברהם. עבור מרוקו, זה מוסיף מימד מוסדי חדש ליחסים שהמשיכו להתפתח למרות מתיחות אזורית רחבה יותר.

הנושא הפלסטיני נותר חלק מעמדת הדיפלומטיה של מרוקו

ההתפתחות מתרחשת גם על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך וחוסר היציבות הרחבה יותר במזרח התיכון.

עמדת מרוקו הדיפלומטית בנושא הפלסטיני נותרה רלוונטית למדיניות האזורית שלה. רבאט המשיכה לתמוך בפתרון של שתי מדינות ובקיום מדינה פלסטינית עצמאית עם ירושלים המזרחית כבירתה.

ההחלטה להעמיק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל מתרחשת אם כן לצד עמדת מרוקו המוצהרת לגבי מדינת פלסטין, מה שמשקף את המסלולים המקבילים שננקטים על ידי מדיניות החוץ שלה.

יחסים נכנסים לשלב יותר פורמלי

ההסכם בניו יורק אינו יוצר קשרים דיפלומטיים מהיסוד; אלא הוא מקדם מסגרת קיימת לעבר מבנה יותר פורמלי. השגרירויות המתוכננות, מינוי השגרירים, ההסכמים הכלכליים והקשרים האוויריים המורחבים מצביעים כולם על מאמץ רחב יותר למוסד שיתוף פעולה.

השלב הבא יהיה תלוי ביישום ההתחייבויות הללו, כולל לוח הזמנים לפתיחת השגרירויות, מינוי השגרירים וסיום ההסכמים הכלכליים המיועדים לסוף 2026.