אירופה מפולגת בנוגע להכרה במדינת פלסטין
בעוד שהאומות המאוחדות חזות בגלים חדשים של הכרזות בעד הכרה במדינת פלסטין, האיחוד האירופי נראה מקוטע עמוקות בנושא קריטי זה.
השנה, מדינות כמו צרפת, ספרד, אירלנד, פורטוגל, בלגיה ולוקסמבורג הצטרפו לשורות המדינות האירופיות המכירות רשמית בפלסטין. זה מביא ל-16, מתוך 27 חברות האיחוד האירופי, את מספר המדינות שנקטו בצעד דיפלומטי זה. תנועה זו היא חלק מהקשר בינלאומי המאופיין בהכרות מצד שחקנים מרכזיים מחוץ ליבשת, בעיקר בריטניה, קנדה ואוסטרליה, מה שמגביר את הלחץ על ישראל ועל בעלת בריתה האסטרטגית, ארצות הברית, בעיצומה של המלחמה הקטלנית בעזה.
אך למרות המומנטום הזה, אחת עשרה מדינות אירופאיות, כולל מעצמות מובילות כמו גרמניה ואיטליה, מתעקשות בסירוביהן. ברלין מאמינה שהכרה יכולה להיות רק "תוצאה" של תהליך שלום, ולא כלי ליזום אותו. רומא, מצידה, מאמינה שמחווה כזו, בהיעדר התנאים הדרושים להקמת מדינה אמיתית, רק תיצור "אשליה" שעלולה להרחיק עוד יותר את הסיכוי לשלום.
גם מדינות אחרות חולקות את הססנות הזו. בקרואטיה, מתחולל מחלוקת בין הנשיא, התומך ביוזמה, לבין ממשלתו, הדוחה אותה. בולגריה נותרת מעורפלת, בעוד שצ'כיה, למרות שירשה את ההכרה הצ'כוסלובקית לשעבר, מתנית כל פעולה חדשה ב"משא ומתן ישיר", שלדעתה בלתי אפשרי כל עוד חמאס שולט בעזה.
פילוג פנימי זה פוגע ביכולתו של הגוש האירופי להשפיע על תוצאות הסכסוך. "ללא תרגום קונקרטי בשטח, מחווה של הכרה עלולה להיות לא יותר ממסך עשן לנוכח שחיקת הנוכחות הפלסטינית על אדמתה", מזהיר מקס רודנבק, אנליסט בקבוצת המשברים הבינלאומית.
במקביל, ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, נותרה מתנגדת בתוקף לכל רעיון של מדינה פלסטינית, ואף מאיימת לספח את הגדה המערבית. תרחיש זה, על פי משקיפים רבים, הופך את הקמתה של מדינה בת קיימא לכמעט בלתי אפשרית ללא לחץ בינלאומי מוגבר.
לפיכך, בעוד שחלק מהעולם נע לקראת הכרה, אירופה נותרת מקוטעת, עם בירות בעלות השפעה כמו ברלין ורומא המבוססות בעמדות שיום אחד עלולות להיראות יותר כמכשולים לשלום מאשר כערבויות ליציבות.
-
17:23
-
16:29
-
16:02
-
15:17
-
14:39
-
13:59
-
13:48
-
13:00
-
12:25
-
11:45
-
11:19
-
11:00
-
10:31
-
10:15
-
09:30
