באו"ם, מרוקו דוגלת ביישום קונקרטי של המלצות זכויות אדם

Friday 05 June 2026 - 16:30

מרוקו אישרה מחדש את מחויבותה לחיזוק מערכת זכויות האדם הבינלאומית בכך שקראה לגישה פרגמטית ותפעולית יותר ליישום ההמלצות של הסקירה התקופתית האוניברסלית (UPR) של מועצת זכויות האדם של האו"ם.

בנאום בז'נבה בסדנה בינלאומית בנושא עתיד ה-UPR, הדגיש נציגה הקבוע של מרוקו באו"ם, השגריר עומר זניבר, את הצורך להתקדם מעבר להמלצות כלליות ולהפוך אותן לפעולות קונקרטיות, מדידות וישימות בשטח. הוא הצהיר כי יעילותו של מנגנון זה תלויה בעיקר ביכולתן של המדינות לתרגם את ההתחייבויות שניתנו למדיניות ציבורית ולמסגרות מוסדיות המסוגלות לשפר באמת את מצב זכויות האדם.

הדיפלומט המרוקאי הזכיר את תפקידה הפעיל של הממלכה ביצירה ופיתוח הסקירה התקופתית האוניברסלית. הוא גם הדגיש את תרומתה של מרוקו לקרן הוולונטרית לסיוע כספי וטכני, התומכת ביישום המלצות ה-UPR, והדגימה את מחויבותה המתמשכת לגישה רב-צדדית זו.

עומר זניבר הדגיש את החשיבות של שימור רוח היסוד של הסקירה התקופתית האוניברסלית, שנתפסה כמרחב לדיאלוג בונה, שיתוף פעולה וחילופי שיטות עבודה מומלצות בין מדינות. הוא טען כי האינדיקטור האמיתי להצלחתו של מנגנון זה טמון ביכולתו להפוך את זכויות האדם למוחשיות בחיי היומיום של אנשים.

נציג מרוקו קרא גם לבעלי העניין השונים לתעדף המלצות אופרטיביות יותר, תוך שילוב לא רק היבטים חקיקתיים ופוליטיים, אלא גם מנגנונים מוסדיים כדי להבטיח פיקוח יעיל על יישומן.

בהקשר זה, הוא הדגיש את האחריות המיוחדת של המדינות הנבדקות, אשר חייבות לטפח השתתפות רחבה יותר בהכנת הדוחות הלאומיים שלהן. גישה כוללנית זו כוללת בעיקר מוסדות ציבור, פרלמנטים, גופי גישור וסוכנויות נגד שחיתות.

הדיפלומט הדגיש גם את התפקיד הגובר של מנגנוני ניטור, דיווח ויישום לאומיים, הנחשבים כלים חיוניים לגישור הפער בין התחייבויות בינלאומיות למציאות המקומית. הוא שיבח את ההתקדמות שנעשתה על ידי רשתות בינלאומיות המתמחות בשיתוף שיטות עבודה מומלצות וחיזוק יכולות מוסדיות.

בין הדרכים שנדונו היה פיתוח מסמך ייחוס בהשראת עקרונות פריז החלים על מוסדות לאומיים לזכויות אדם, במטרה ליצור הרמוניה בין השיטות לפיתוח ויישום המלצות.

עומר זניבר גם דגל בניתוח מעמיק של אלפי ההמלצות שגובשו במהלך שני העשורים האחרונים, מתוך אמונה כי הערכה מדעית של השפעתן תאפשר הערכה טובה יותר של ההתקדמות שהושגה בתחומים מרכזיים כמו חינוך, בריאות, מזון, דיור והזכות לסביבה בריאה.

לבסוף, נציג מרוקו קרא לחשיבה שאפתנית יותר בנוגע לשילוב טכנולוגיות חדשות, ובמיוחד בינה מלאכותית, במנגנונים לקידום והגנה על זכויות אדם. תוך הכרה בהזדמנויות שחידושים אלה מציעים לפיתוח בר-קיימא, הוא הזהיר מפני הסיכונים הקשורים לפרטיות, אפליה אלגוריתמית, תעסוקה והפצת דברי שטנה.

עבור מרוקו, עתידה של הסקירה התקופתית האוניברסלית טמון אפוא בגישה קונקרטית, כוללת ורלוונטית יותר לאתגרים עכשוויים, על מנת להפוך את זכויות האדם למציאות מוחשית עבור כולם.