נקודת מפנה היסטורית בסהרה: אוטונומיה מרוקאית מתגלה כפתרון היחיד בר-קיימא
חלה תפנית מהירה בקהילה הבינלאומית לקראת ביסוס שלטון עצמי כפתרון היחיד בר-קיימא לסכסוך בסהרה המרוקאי. זהו סטייה מאפשרות משאל העם שאלג'יריה תמכה בה וחזית הפוליסריו אימצה במשך עשרות שנים.
כמעט חצי מאה לאחר תחילת הסכסוך, היא מתקרבת לנקודת מפנה חדשה שעשויה לסיים את הקיפאון ולפתוח פרק חדש, פרק שבו הלגיטימציה הבינלאומית קרובה יותר להצעה המרוקאית.
המשוואה כיום ברורה: מרוקו נתמכת על ידי ארצות הברית וצרפת, בעוד שחזית הפוליסריו נתמכת על ידי אלג'יריה ודרום אפריקה.
מה שמייחד את השלב הנוכחי הוא ההתכנסות של ארה"ב וצרפת בפרשנותן לפתרון. בעוד שוושינגטון נוטה לפרגמטיזם ישיר, כפי שמעידים במיוחד ההכרה של ממשל טראמפ בריבונות מרוקאית על הסהרה, פריז מבקשת לתרגם גישה זו לאסטרטגיית משא ומתן גמישה יותר על ידי דחיפה לשינוי מהותי במנדט של האו"ם.
בהקשר זה, צרפת מנסה למלא תפקיד מרכזי בהנדסת פתרון פוליטי לסוגיה, כפי שהצהיר הנשיא עמנואל מקרון יותר מפעם אחת.
לעומת זאת, הזירה הצרפתית חוותה שינוי ניכר לאחר שמפלגת "La France Insoumise (LFI)" של ז'אן-לוק מלנשון שינתה את עמדתה המסורתית בתמיכה באלג'יריה ובחזית הפוליסריו, ועברה לשיח פרגמטי יותר ושיבחה את הישגיה של מרוקו. צעד זה שיקף מודעות גוברת בקרב האליטות האירופיות לריאליזם של עמדתה של מרוקו. תגובותיה הזועמות של אלג'יריה לשינוי זה משקפות דאגה גוברת מאיבוד קלף לחץ שהיא שיחקה זה מכבר בתוך אירופה.
ברמה הבינלאומית, שינוי היסטורי עומד להתרחש, על פי העיתון הצרפתי לה פיגארו, כאשר המעצמות הגדולות מבקשות להחליף את "מינורסו", שנכשל מאז 1991 בארגון משאל עם, במשימה חדשה בשם "מנסאסו". משימתו של האחרון לא תהיה לפקח על תהליך משאל עם בלתי אפשרי, אלא ללוות את פרויקט הממשל העצמי תחת ריבונות מרוקו.
עבור רבאט, שינוי זה אינו רק התאמה טכנית, אלא ניצחון דיפלומטי משמעותי, שכן משמעותו תהיה ההכרה הראשונה אי פעם באוטונומיה כאופק פוליטי יחיד, עם אפשרות להסיר את הסהרה מרשימת השטחים שאינם בעלי שלטון עצמי.
לעומת זאת, אלג'יריה וחזית הפוליסריו נותרות מחויבות לאפשרות משאל העם כפתרון "הלגיטימי היחיד", ודורשות הרחבת סמכות האו"ם כך שתכלול ניטור זכויות אדם. עם זאת, עמדה זו הופכת מבודדת יותר ויותר, במיוחד כאשר כמה מדינות אירופאיות מושכות את תמיכתן הבלתי מותנית באלג'יריה.
הפגישה הקרובה של מועצת הביטחון באוקטובר תהיה נקודת מפנה. אם המנדט של "מינורסו" פשוט יוארך, הקיפאון יימשך והסכסוך יישאר במבוי סתום. אם "מנסאסו" יאומץ, זה יהיה רגע היסטורי, שכן האוטונומיה תעבור מלהיות הצעה מרוקאית בלבד לפתרון היחיד המוכר בעולם. הקהילה הבינלאומית תנטוש אז לראשונה את שפת משאל העם לטובת הכרה באוטונומיה כפתרון היחיד, בשינוי רדיקלי שיגדיר מחדש את הלגיטימציה הבינלאומית ויעביר את הסכסוך מלוגיקה של "דה-קולוניזציה" ללוגיקה של "הסדר פוליטי ריאלי".
מרוקו נמצאת כעת בנקודת מפנה. הצלחתה בקרב באוקטובר תחזק את ריבונותה על הסהרה בפורומים בינלאומיים, תשפר את מעמדה כשחקן אזורי מרכזי ותסלול את הדרך להסדר פוליטי נחוץ מאוד. ערכה של הדיפלומטיה השקטה וארוכת הטווח שנוקט הוד מלכותו המלך מוחמד השישי ברור, שכן היא הראתה שסבלנות אסטרטגית וריאליזם פוליטי יכולים להפוך אתגרים לניצחונות היסטוריים.
הבה נחכה לאבן הדרך המכרעת באוקטובר שצוינה על ידי "לה פיגארו" שתסמן את השינוי ההיסטורי הזה, שיעבור מהרעיון שמשאל עם הוא האפשרות הריאליסטית והמקובלת היחידה לרעיון שממשל עצמי הוא הפתרון האולטימטיבי.
-
09:15
-
08:47
-
08:45
-
08:41
-
08:32
-
08:15
-
07:15
-
23:42
-
23:23
-
23:00
-
22:59
-
22:40
-
22:21
-
22:05
-
21:45
-
21:30
-
20:15
-
19:33
-
19:15
-
19:00
-
19:00
-
18:31
-
18:15
-
18:00
-
18:00
-
17:30
-
17:15
-
16:33
-
16:16
-
16:00
-
15:55
-
15:55
-
15:40
-
15:20
-
14:47
-
14:40
-
14:32
-
14:14
-
13:55
-
13:50
-
13:35
-
13:33
-
13:15
-
13:00
-
12:42
-
12:21
-
12:05
-
11:45
-
11:37
-
11:30
-
11:11
-
10:47
-
09:32
-
09:28
-
09:20
