הכרזת הרעב בעזה חושפת את התעלמותה של ישראל מחובתה ההומניטרית

Sunday 24 August 2025 - 14:04

ההכרזה ביום שישי על רעב נרחב בעזה על ידי סיווג שלב הביטחון התזונתי המשולב (IPC) אמורה לסמן נקודת מפנה במלחמה. ה-IPC, המייצג סקירה קפדנית של נתונים זמינים, נחשבת לתקן הזהב הבינלאומי במשברים תזונתיים.

ההכרזה של ה-IPC על רמה 5 - רעב "קטסטרופלי" - בעזה, שספגה ביקורת ארוכה מצד ארגונים הומניטריים במקרי חירום אחרים על שפע הזהירות שלה, היא רגע משמעותי. רעב, על פי הקריטריונים המחמירים של ה-IPC, דורש לעבור שלושה ספים קריטיים: מחסור קיצוני במזון, תת תזונה חריפה ומוות הקשור לרעב, שכולם נראים כעת בעזה.

רבע מכלל הפלסטינים בעזה גוועים ברעב - יותר מ-500,000 איש - ומספר זה צפוי לעלות ליותר מ-640,000 תוך שישה שבועות.

סימן להבקידות של ועדת המלחמה הפלילית (IPC) הוא שלמרות החשד החזק מאוד שקיימים מצבי רעב בצפון הרחוק של עזה, היא לא הכריזה על רעב שם עקב מחסור בנתונים אמינים זמינים.

באופן בלתי נמנע, ישראל טענה בעבירה, והאשימה את ה-IPC בכך שהיא מופעל על ידי חמאס וטענה שהיא מספקת מספיק מזון לעזה.

עם זאת, שקר זה עומד בסתירה לא רק לפסיקת ה-IPC אלא גם להצגת כל הראיות הזמינות היוצאות מעזה. סוכנויות סיוע גדולות כקטנות - כולל מרפאות של רופאים ללא גבולות - אוספות נתונים משלהן על רמות גוברות של תת תזונה חריפה. רופאים, עיתונאים ואנשים רגילים פלסטינים סיפרו סיפורים משלהם על ימים של חוסר אוכל, ירידה דרמטית במשקל ותשישות.

תגובת ישראל לא הייתה הומניטרית. דובריה ונציגיה עמלו למזער את מקרי המוות, וטענו כי אלו שמתים מתו בכל מקרה מסיבות אחרות.

ישראל חסמה את הגישה של כלי תקשורת זרים לעזה כדי לדווח באופן עצמאי, אך במקום זאת הביאה "משפיענים" אוהדים ברשתות החברתיות לעזה כדי להגביר את הכחשותיה: שזו אשמתו של חמאס או אשמתו של האו"ם, שסוכנות הסיוע העיקרית שלו לפלסטינים, אונרווא, אסרה עליה לפעול בישראל.

כפי שסוכנויות הסיוע התלוננו במכתב משותף מוקדם יותר החודש - בו האשימו את ישראל ב"הפיכת" הסיוע לנשק - כללי רישום ישראליים חדשים פגעו ביכולתן לפעול.

על רקע אזהרות גוברות בשבועות ובחודשים האחרונים על חוסר היציבות של התזונה בעזה, ישראל יכלה לשנות כיוון בכל שלב כדי להודות בסיוע מספיק וליצור מנגנון אמין לחלוקתו הבטוחה והמהירה. ככוח הכיבוש הצבאי ב-75% מרצועת עזה, היא הייתה מחויבת מבחינה חוקית על פי המשפט הבינלאומי לאורך כל תקופה זו להבטיח חלוקה זו.

כפי שאמרו ארגון המזון והחקלאות, יוניצ"ף, תוכנית המזון העולמית וארגון הבריאות העולמי בהצהרה משותפת ביום שישי, הם "הדגישו יחד ועקבי את הדחיפות העצומה בתגובה הומניטרית מיידית ומלאת היקף, לאור מקרי המוות הגוברים הקשורים לרעב, רמות התת-תזונה החריפות המחמירות במהירות ורמות צריכת המזון הצונחות".

גם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, היה ברור. הרעב בעזה הוא "אסון מעשה ידי אדם, כתב אישום מוסרי וכישלון של האנושות עצמה", אמר, וקרא להפסקת אש מיידית, לשחרור כל בני הערובה שעדיין מוחזקים על ידי חמאס ולגישה הומניטרית בלתי מוגבלת.

"אנשים גוועים ברעב. ילדים מתים. ואלה שחובתם לפעול נכשלים. איננו יכולים לאפשר למצב הזה להימשך ללא עונש".

במקום להסכים להפסקת אש ולאפשר תגובת חירום הולמת, ישראל מאיימת במתקפה חדשה בקנה מידה גדול בדיוק במקום בו מרוכז הרעב בעיר עזה, שתעקר שוב בכוח עד מיליון פלסטינים שכבר נואשים, רעבים ותשושים, ללא ראיות לכך שישראל עשתה הכנות משמעותיות לקיום תנועת אנשים כה עצומה.

כפי שאמר דיוויד מיליבנד, נשיא ומנכ"ל ועדת ההצלה הבינלאומית: "אישור ועדת ההצלה הבינלאומית שכל ספי הרעב נחצו בעיר עזה הוא כתב אישום חמור על הכישלון בהגנה על אזרחים ובקיום המשפט ההומניטרי. סימני האזהרה מהבהבים באדום במשך חודשים. ועדת ההצלה הבינלאומית ואחרים קראו שוב ושוב לפעולה דחופה.

"ממצאי ועדת ההצלה הבינלאומית חייבים להיות קריאת השכמה לקהילה הבינלאומית. ללא גישה הומניטרית מיידית ובלתי מוגבלת והפסקת אש, חיים נוספים יאבדו עקב רעב ומחלות. זה לא אסון טבע, זוהי קטסטרופה מעשה ידי אדם, המתפתחת לעיני העולם וניתנת למניעה לחלוטין."

הרמיזה הובהרה על ידי סוכנות זכויות האדם של האו"ם: שהרעב היה תוצאה ישירה של פעולותיה של ישראל. ובגלל זה עלול להיחשב לפשע מלחמה.