מרוקו בלב תצורה גיאו-כלכלית ודיפלומטית חדשה
בהתבסס על דיפלומטיה פעילה ואטרקטיביות תעשייתית גוברת, מרוקו מבססת את עצמה כשחקנית מרכזית באיזונים האזוריים החדשים.
מרוקו מצהירה על עצמה כשחקנית מפתח בארגון מחדש הדיפלומטי והכלכלי המתמשך של המגרב. בניתוח שפורסם על ידי מכון המחקר להגירה, אנדראה ביאנקי, חוקר עמית במכללת מתיאס קורווינוס בבריסל, מדגיש את השילוב של מספר גורמים המחזקים עמדה זו: הצהרה טריטוריאלית, כוח תעשייתי גובר, האטרקטיביות להשקעות זרות ותפקידה כשער לאפריקה.
מבחינה גיאופוליטית, המחבר סבור כי יישור הדרגתי של מעצמות גדולות לטובת ריבונות מרוקאית על הסהרה צפוי בחודשים הקרובים. לאחר ארצות הברית, צרפת ובריטניה, סין ורוסיה עשויות ללכת בעקבות מגמה זו. תרחיש זה מתחזק על ידי התחדשות היחסים בין צרפת למרוקו מאז 2024, בעיקר עם תמיכתה של פרופארקו בפרויקטים במחוזות הדרומיים, ועל ידי דיפלומטיה תרבותית פעילה, המסומנת בין היתר על ידי אור הזרקורים של מרוקו ביריד הספרים בפריז.
איחוד דיפלומטי זה מבוסס על אסטרטגיה תעשייתית צופה פני עתיד. מרוקו שואפת להפוך למרכז עולמי לייצור סוללות חשמליות. בייג'ינג הבינה זאת בבירור: כדי לעקוף את מגבלות החקיקה המערביות, CNGR התחייבה לבניית מפעל קתודה על אדמת מרוקו. "מרוקו היא 'נקודה מתוקה'", לדברי מנהל CNGR אירופה, "במיוחד בגלל קלות ההליכים והיכולת להפנות את היצוא במקרה של סגירת השווקים האמריקאים או האירופיים".
מעבר לליתיום, עתודות הפוספט של מרוקו - הגדולות בעולם - מציבות את הממלכה בעמדה להדיח מדינות כמו אינדונזיה בפלח הסוללות הנמוך והבינוני. דינמיקת צמיחה זו מושכת גם ענקיות דרום קוריאניות וסיניות, כמו LG Chem ו-Huayou Cobalt, שמטרתן ייצור שנתי של עד מיליון כלי רכב חשמליים עבור קבוצות כמו טסלה, CATL ו-LG. המחבר אף מזכיר "סינרגיה ישירה עם השושלת השלטת" במבנה המגזרים הללו.
אבל כוחה של מרוקו אינו טמון אך ורק במודרניות התעשייתית שלה. המדינה מסתמכת גם על מבנה בנקאי איתן, תוצאה של רפורמות שהחלו בשנות ה-90. שלושה בנקים מרוקאיים גדולים נמנים בין עשרת הבנקים המובילים ביבשת ופועלים ב-22 מדינות אפריקאיות. אנדראה ביאנקי מציין כי "ההתרחבות באפריקה הואצה על ידי נסיגתם של שחקנים אירופיים מסוימים בעקבות המשבר הפיננסי של 2008-2009", מה שהותיר למוסדות מרוקאים מרחב התרחבות עצום ביבשת שעדיין סובלת במידה רבה מתת-בנקאות.
לבסוף, סוגיית ההגירה מטופלת מנקודת מבט ביטחונית אסטרטגית. ככל שאירופה מצמצמת את נוכחותה הדיפלומטית ביבשת, יציבות מרוקאית נראית כנכס מרכזי בניהול זרמי הגירה.
-
16:03
-
16:00
-
15:45
-
15:40
-
15:30
-
14:52
-
14:06
-
13:45
-
13:29
-
11:32
-
11:32
-
11:17
-
11:17
-
11:08
-
11:07
-
11:07
-
10:57
-
10:56
-
10:56
-
10:56
