מרוקו מדורגת שנייה באפריקה בהפיכת כישרון אנושי לחדשנות ולייצור
מרוקו הפכה לאחת מהמדינות החזקות ביותר באפריקה בהפיכת הון אנושי וידע לחדשנות ופעילות כלכלית, ומדורגת שנייה ברשימה שפורסמה לאחרונה על ידי The African Exponent.
הדרוג מעריך את הכלכלות האפריקאיות באמצעות מדדים הקשורים לחדשנות, מחקר מדעי, טכנולוגיה ופיתוח תעשייתי. בין המדדים הבינלאומיים שנלקחו בחשבון נמצאים מדד החדשנות הגלובלי ומדדי מחקר הקשורים לטבע, עם המטרה הרחבה לבדוק עד כמה מדינות מצליחות להפוך מיומנויות וידע לתוצאות כלכליות מוחשיות.
דרום אפריקה זכתה במקום הראשון, ואחריה מרוקו ומצרים. הדרוג מדגיש את התפקיד הגובר של הון אנושי, יכולות טכנולוגיות ויכולת מחקר בקביעת התחרותיות של הכלכלות האפריקאיות.
מיקומה של מרוקו במקום השני משקף התקדמות בתחומים כמו עיצוב תעשייתי, פעילות פטנטים, ייצור טכנולוגי מתקדם ומחקר מדעי. המדינה גם חיזקה את הקשרים בין הכשרה טכנית לצרכים של מגזרי תעשייה וטכנולוגיה.
הקשר הזה בין חינוך, מיומנויות וייצור הולך ונהיה חשוב יותר ככל שמרוקו מנסה להרחיב תעשיות בעלות ערך גבוה ולחזק את מעמדה בשרשראות אספקה גלובליות של ייצור וטכנולוגיה.
פיתוח התעשייה במדינה נהנה מהשקעה במיומנויות טכניות והכשרה מקצועית, בעוד ששיפורים ביכולות הייצור יצרו הזדמנויות גדולות יותר עבור עובדים מיומנים לתרום ישירות לייצור הכלכלי.
דרום אפריקה שמרה על המיקום המוביל שלה, בין היתר בזכות האקוסיסטם האקדמי והמחקרי המתקדם יחסית שלה. למדינה יש רשת רחבה של אוניברסיטאות ומוסדות מחקר והיא נותרת אחת התורמות החזקות ביותר באפריקה למחקר מדעי המוכר בזירה הבינלאומית.
יכולת המחקר שלה מספקת בסיס חשוב להפיכת ידע מדעי ליישומים טכנולוגיים ולחדשנות מסחרית במגוון תחומים.
מצרים מדורגת במקום השלישי. האוכלוסייה הגדולה שלה ומערכת ההשכלה הגבוהה הנרחבת מספקות מאגר משמעותי של חוקרים, בוגרים ומקצוענים טכניים. המדינה גם נחשבת לאחת התורמות המרכזיות של אפריקה למחקר מדעי.
עם זאת, הפיכת יכולת אקדמית זו לחדשנות מסחרית רחבה, תעסוקה ופרודוקטיביות נשארת אתגר משמעותי, במיוחד לאור היקף הכלכלה המצרית ואוכלוסייתה.
מאוריציוס ocupied מקום רביעי, לפני תוניסיה במקום החמישי. שתי המדינות מדגימות גישות שונות לפיתוח הון אנושי, כאשר מאוריציוס משלבת חינוך מתקדם יחסית עם כלכלה המופנית יותר ויותר לשירותים ופעילויות בעלות ערך גבוה, בעוד שתוניסיה נהנית מבסיס חזק של מומחיות טכנית ומדעית.
קניה מדורגת במקום השישי, בעיקר בזכות הפיתוח המהיר של מגזר הטכנולוגיה שלה. ניירובי הפכה לאחת מהמרכזים הדינמיים ביותר באפריקה בתחום הטכנולוגיה, נתמכת על ידי חברות פינטק, עסקים בתחום התוכנה, פלטפורמות דיגיטליות ואקוסיסטם של סטארטאפים הולך וגדל.
אלג'יריה הגיעה למקום השביעי, ואחריה סנגל וגאנה במקומות השמיני והתשיעי בהתאמה. ניגריה סיימה את העשירייה הראשונה למרות שיש לה אחד מהמאגרי הגדולים ביותר של הון אנושי ביבשת ונוכחות חזקה בטכנולוגיה, שירותים פיננסיים דיגיטליים וענפי יצירה.
המיקום של ניגריה מדגים גם את הפער שיכול להתקיים בין זמינות עובדים מיומנים ובין יכולת הכלכלה להמיר את הכישורים הללו לפרודוקטיביות, חדשנות ותפוקה בעלת ערך גבוה.
באופן כללי, הדרוג מצביע על שינוי רחב יותר בדרך בה מתמודדות הכלכלות האפריקאיות. משאבים טבעיים וגודל השוק נותרו חשובים, אך הון אנושי, מחקר מדעי, יכולות דיגיטליות ויכולת להCommercialize חדשנות הופכים לגורמים מכריעים יותר ויותר.
עבור מרוקו, הדרוג במקום השני מייצג התקדמות במאמצים לבנות כלכלה המקושרת יותר לטכנולוגיה, ייצור מתקדם ומחקר. זה גם מדגיש את האתגר הבא: להפוך את המספרים הגדלים של בוגרים מיומנים והשקעות במחקר וחדשנות לחברות, מוצרים ותעשיות תחרותיות עם ערך מוסף גבוה יותר.
-
09:33
-
09:26
-
09:22
-
09:07
-
08:56
-
08:54
-
08:42
-
08:29
-
08:29
-
08:23
-
08:14
-
08:05
-
08:05
-
08:04
-
08:02
-
07:59
-
07:52
-
07:51
-
07:45
-
07:37
-
07:37
-
07:32
-
07:31
-
07:24
-
07:24
-
07:23
-
16:47
-
16:42
-
16:35
-
16:19
-
15:58
-
15:57
-
15:40
-
14:37
-
14:34
-
14:33
-
14:00
-
13:55
-
13:45
-
13:40
-
13:31
-
13:26
-
13:21
-
13:06
-
11:11
-
11:06
-
11:05
-
10:59
-
10:54
-
10:41
-
10:35
-
10:22
-
10:05
