איראן: מוסקבה דוחה את הסנקציות האמריקאיות, איסלאמאבאד מבהירה את עמדתה
המבצע הכלכלי החדש שהושק על ידי וושינגטון נגד איראן כבר מעורר תגובות מעורבות בקרב השותפים והשכנים של טהרן. בעוד רוסיה דוחה בפומבי את השימוש בסנקציות חד-צדדיות, פקיסטן מאמצת עמדה זהירה יותר, שמטרתה לשמר את תפקידה כמגשרת בין וושינגטון לטהרן.
וושינגטון מחמירה את הלחץ הכלכלי על טהרן
ב-24 באוגוסט, שר האוצר האמריקאי, סקוט ביסנט, הודיע על השקת "מבצע המנודה הכלכלי", שהוצג על ידי ממשלת דונלד טראמפ כמסע רחב שנועד לקטוע את מקורות ההכנסה האחרונים המאפשרים לאיראן לשמור על הרשתות הכלכליות הבינלאומיות שלה. המהלך ממקד את תשומת הלב בעיקר על נכסים דיגיטליים, טכנולוגיות, זהב, תעופה ותחבורה ימית. וושינגטון גם הודיעה על סנקציות נגד יותר מ-60 אנשים, חברות וספינות החשודים בתרומה להכנסות הנפט האיראניות, לרכישת טכנולוגיות רגישות או לפעולות סייבר של טהרן.
המטרה המוצהרת של ארצות הברית היא להפעיל לחץ לא רק על איראן, אלא גם על שחקנים זרים שממשיכים לסחור עם הרפובליקה האסלאמית. וושינגטון מאיימת להרחיב את הסנקציות המשניות על חברות ומוסדות זרים שיקל על העסקאות האיראניות.
אסטרטגיה זו מסמנת העברה של המאמץ האמריקאי לכיוון הכלכלי, בעוד הסכסוך עם איראן נכנס לשלב ממושך וניסיונות הפתרון הדיפלומטי נתקעים.
מוסקבה דוחה את הסנקציות החד-צדדיות
רוסיה מיהרה להציג את התנגדותה למבצע החדש הזה. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, הצהירה ב-27 באוגוסט כי מוסקבה דוחה באופן קטגורית את השימוש בצעדים חד-צדדיים וכוחניים שהיא רואה אותם בניגוד לאמנת האומות המאוחדות.
הדיפלומטית הרוסית גם ציינה כי מוסקבה מתכוונת לעבוד עם איראן ועם מדינות נוספות כדי להפחית את הלחץ שמפעילים משטרי הסנקציות הבינלאומיים. עמדה זו משתלבת בקו הדיפלומטי המסורתי של רוסיה, שמאתגרת מזה מספר שנים את השימוש בסנקציות חוץ-טריטוריאליות על ידי ארצות הברית.
מעבר להצהרת העיקרון, העמדה הרוסית מדגישה בעיקר את הקושי של וושינגטון לבנות קואליציה בינלאומית רחבה מספיק סביב האסטרטגיה שלה ללחץ מקסימלי.
פקיסטן מבהירה את עמדתה
המקרה של פקיסטן שונה באופן משמעותי. הצהרות שיוחסו לנציגים פקיסטנים הובנו בתחילה כהתנגדות לסנקציות האמריקאיות וכאישור של רצון איסלאמאבאד להמשיך את חילופי המסחר עם טהרן.
עם זאת, הרשויות הפקיסטניות מיהרו להביא הבהרה. בהבהרה שפורסמה ב-27 באוגוסט, איסלאמאבאד ציינה כי הצהרות אלו הובנו "לא נכון". פקיסטן מדגישה כי היא לא מגיבה, כהנחה, על משטר הסנקציות האמריקאי המכוון כלפי איראן וכי היא נמנעת מלהציע פרשנות.
ניואנס זה חשוב: בניגוד לרוסיה, פקיסטן לא מציגה את עצמה כהתנגדות ישירה למבצע האמריקאי. איסלאמאבאד שואפת לשמור על עמדה של מגשר בין שני הצדדים, תוך העדפת דיאלוג, הרגעת המצב ופתרון במשא ומתן.
עמדה זו מוסברת גם על ידי הקרבה הגיאוגרפית של פקיסטן לאיראן ועל הסיכונים שהחמרת הסכסוך תטיל על היציבות האזורית.
בייג'ינג מהווה את האתגר המרכזי לוושינגטון
סין מתבררת כאחד מנקודות המתיחות המרכזיות באסטרטגיה האמריקאית החדשה. בייג'ינג גינתה את הסנקציות החד-צדדיות והצהירה כי שיתוף הפעולה הכלכלי שלה עם איראן מתבצע במסגרת החוק הבינלאומי.
משרד החוץ הסיני גם הזהיר כי הוא נוקט בצעדים הנדרשים כדי להגן על האינטרסים שלו. סין היא אכן שותפה כלכלית מרכזית של איראן ורוכש חיוני של הנפט שלה.
וושינגטון ניצבת בפני דילמה: חיזוק הלחץ על חברות סיניות שמסחררות עם איראן עשוי להגדיל באופן משמעותי את האפקטיביות של הסנקציות, אך עשוי גם לפתוח חזית חדשה במערכת היחסים הסינית-אמריקאית.
זהירות זו מסבירה גם מדוע המוסדות הפיננסיים הגדולים הסיניים לא הותקפו ישירות בגל הראשון שהוכרז על ידי משרד האוצר האמריקאי. מספר אנליסטים סבורים כי וושינגטון מחפשת כרגע להפעיל לחץ על בייג'ינג מבלי לגרום לעימות כלכלי רחב יותר.
טהרן מגנה "מלחמה כלכלית"
מבחינת איראן, התגובה היא חד משמעית. שר החוץ עבאס ערג'כי פנה לאומות המאוחדות כדי לגנות את המבצע האמריקאי החדש. במכתב שנשלח למזכיר הכללי של האומות המאוחדות, אנטוניו גוטרש, הוא ביקש תגובה בינלאומית נגד הצעדים האמריקאיים ודחייה שלהם על ידי המדינות החברות. טהרן מציגה את הסנקציות הללו כצורת "טרור כלכלי" ודורשת פיצוי על הנזקים שהיא מייחסת לצעדים האמריקאיים.
נשיא איראן מסעוד פזשקיאן גם דחה את הרעיון שהלחץ הכלכלי יוכל לכפות על מדינתו לוותר. בעיני הרשויות האיראניות, הסנקציות מהוות אסטרטגיה שנוסתה כבר במשך שנים ולא אפשרה לוושינגטון להשיג את השינויים הפוליטיים שהיא חיפשה.
מצר אורמוז במרכז המתחים
ההיבט הכלכלי של התמודדות זו חורג הרבה מעבר ליחסים בין וושינגטון לטהרן. מצר אורמוז נשאר במרכז הדאגות הבינלאומיות בשל חשיבותו לייצוא האנרגיה העולמית.
ההפרעה הממושכת של התנועה הימית באזור זה משפיעה על השווקים הנפטיים והגזיים ומגדילה את הסיכונים לשרשרות האספקה. המדינות באזור מנסות לכן להימנע מהסלמה מתמשכת שעלולה להשליך על התוצאות הרבה מעבר למזרח התיכון. דיונים הכוללים את עומאן ופקיסטן משתתפים במאמצי ההרגע.
בהקשר זה, הסנקציות האמריקאיות מוסיפות מימד חדש למשבר שכבר היה צבאי, דיפלומטי ואנרגטי.
אסטרטגיה אמריקאית נתקלת בהתנגדויות
הממשל של טראמפ מקווה שהלחץ הפיננסי יזרז את הפשרות האיראניות. אך התגובה של מוסקבה, הזהירות האסטרטגית של איסלאמאבאד ובעיקר ההתנגדות של בייג'ינג מראות את הגבולות של אסטרטגיה המתבססת על הצטרפותם של השותפים המסחריים של איראן.
השאלה המרכזית תהיה כעת לגבי היישום המוחשי של הסנקציות המשניות. וושינגטון תצטרך לקבוע עד היכן היא מוכנה ללכת כדי להעניש שחקנים זרים, בסיכון לגרום למתחים עם כמה מהמעצמות המסחריות המרכזיות בעולם.
בינתיים, רוסיה מציגה התנגדות ברורה, פקיסטן מעדיפה את המגשר ובייג'ינג מגינה על האינטרסים הכלכליים שלה. ואילו איראן מסרבת להיכנע בפומבי ללחץ. המבצע האמריקאי החדש פותח אפוא שלב שבו הקרב סביב איראן מתנהל לא רק ברשתות הפיננסיות והמסחריות אלא גם בזירה הדיפלומטית.
-
16:42
-
16:35
-
16:19
-
15:58
-
15:57
-
15:40
-
14:37
-
14:34
-
14:33
-
14:00
-
13:55
-
13:45
-
13:40
-
13:31
-
13:26
-
13:21
-
13:06
-
11:11
-
11:06
-
11:05
-
10:59
-
10:54
-
10:41
-
10:35
-
10:22
-
10:05
-
09:51
-
09:06
-
08:56
-
08:50
-
08:43
-
08:37
-
08:30
-
08:14
-
08:02
-
07:51
-
07:36
-
07:30
-
17:07
-
17:01
-
16:55