הגירה לא סדירה לאירופה ירדה ב-37% בשבעת החודשים הראשונים של 2026
ההגירה הלא סדירה לכיוון האיחוד האירופי ירדה באופן משמעותי במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2026, על פי נתונים ראשוניים של פרונטקס, סוכנות הגבולות והחופים האירופית. המספרים מצביעים על ירידה כללית במעברי גבול לא סדירים שנמצאו, אם כי מספר מסלולי הגירה המשיכו לחוות לחצים מוגברים.
הרשויות האירופיות רשמו כ-61,000 מעברי גבול לא סדירים בין ינואר ליולי 2026, מה שמייצג ירידה של כ-37% בהשוואה לאותו פרק זמן בשנה שעברה. הירידה מתרחשת כאשר המדינות האירופיות ממשיכות לחזק את בקרות הגבול ולהרחיב שיתוף פעולה עם מדינות המקור והמעבר.
הירידה דווחה במספר מסלולי הגירה מרכזיים ולא מרוכזת במסדרון אחד. הרשויות האירופיות הגבירו את המאמצים להפסיק את רשתות הברחת המהגרים תוך הגברת הפיקוח לאורך הגבולות הימיים והיבשתיים.
פרונטקס מדגישה כי המספרים שלה מתייחסים למעברי גבול לא סדירים שנמצאו בגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי ולא למספר המהגרים הבודדים שניסו להיכנס לאירופה. לכן, אדם אחד יכול להיספר יותר מפעם אחת אם הוא נתפס מנסה לחצות גבול במקרים שונים.
הירידה הכוללת מסתירה גם הבדלים משמעותיים בין מסלולים שונים. בעוד שכמה מסדרונות רשמו ירידות משמעותיות, אחרים חוו עלייה במספרים, מה שממחיש כיצד דפוסי ההגירה יכולים להשתנות במהירות בתגובה לבקרות גבול, תנאי ביטחון ופעולות רשתות הברחה.
הים התיכון המרכזי נשאר אחד המסלולים החשובים ביותר להגירה לא סדירה לאירופה. הרשויות ייחסו חלק מהירידה במסדרון זה לצעדים שהוטלו על ידי מדינות המעבר, במיוחד תוניסיה ולוב, כדי להילחם בפעולות הברחת מהגרים.
בניגוד לכך, מסלול הים התיכון המזרחי רשם עלייה במעברים שנמצאו, מה שהופך אותו לאחד המסדרונות הפעילים יותר עבור מהגרים המחפשים להגיע לשטח האירופי.
גם מסלול מערב אפריקה חווה עלייה משמעותית, במיוחד בהגעות לאיים הקנריים. הפיתוח מדגיש את הלחץ המתמשך על מסדרון ההגירה האטלנטי למרות הירידה הכוללת במעברים הלא סדירים בכל האיחוד האירופי.
הגבולות היבשתיים המזרחיים של האיחוד האירופי רשמו גם עלייה משמעותית בזיהויים. המעברים לאורך תעלת אנגליה גם עלו, מה שמעיד על כך שהמהגרים ורשתות ההברחה ממשיכים לחפש מסלולים חלופיים כאשר המסדרונות המסורתיים נעשים קשים יותר לשימוש.
ההתפתחויות המנוגדות מדגימות כי ירידה במעברים הכוללים אינה בהכרח משמעה שהלחץ ההגירתי פוחת באופן אחיד ברחבי אירופה. בקרות חזקות לאורך מסלול אחד יכולות לעודד מהגרים ומבריחים להפנות את פעולתם למסדרונות אחרים, חלקם עשויים לכלול סיכונים גדולים יותר.
דפוסי הלאום מספקים גם רמז על הגורמים המניעים את ההגירה. אזרחים סורים, מאלינים ואפגנים היו בין הלאומים שנמצאו בתדירות הגבוהה ביותר במהלך ניסי ההגעה לאיחוד האירופי דרך מסלולי הגירה שונים.
המספרים מדגישים את ההשפעה המתמשכת של חוסר יציבות פוליטית, חששות ביטחוניים ותנאים כלכליים במדינות המקור. גם עם הירידה הכוללת במעברים שנמצאו, הגורמים הבסיסיים הללו ממשיכים לעצב את זרמי ההגירה לאירופה.
הנתונים האחרונים מצביעים לכן על נוף הגירה משתנה ולא על ירידה מוחלטת בלחץ ההגירה. בעוד שמספר המעברים הלא סדירים שנמצאו ירד באופן משמעותי, העלייה המתמשכת במספר מסלולים מדגישה את האתגרים העומדים בפני הרשויות האירופיות בניהול גבולות חיצוניים וטיפול בגורמים המניעים הגירה לא סדירה.
-
14:37
-
14:34
-
14:33
-
14:00
-
13:55
-
13:45
-
13:40
-
13:31
-
13:26
-
13:21
-
13:06
-
11:11
-
11:06
-
11:05
-
10:59
-
10:54
-
10:41
-
10:35
-
10:22
-
10:05
-
09:51
-
09:06
-
08:56
-
08:50
-
08:43
-
08:37
-
08:30
-
08:14
-
08:02
-
07:51
-
07:36
-
07:30
-
17:07
-
17:01
-
16:55
-
16:23
-
16:02
-
15:47
-
15:46
-
15:16
-
15:16
-
15:01
